דרור גרנית

אורח/ת · ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

772
דברי דובר/ת
20,538
סה"כ מילים
29
ישיבות

כל דבריו/ה לפי ישיבה

ייצוא כל דבריו/ה

פרוטוקול 491 — 2025-12-01 (1 דברי דובר/ת)

אבל רק בהקשר הטכני צריך לציין שזה תיקון בחוק שירות ביטחון. לכן סעיף 2, לא יכול - - -
דברי דובר/ת #325 | 19 מילים

פרוטוקול 497 — 2025-12-02 (4 דברי דובר/ת)

לגבי השירות אזרחי ביטחוני, אמרתי קודם שני מישורים ועכשיו נדמה לי שהתחדדה פה סוגיה שלישית. אמרתי שמישור אחד זה שתנאי השירות יהיו שונים ואחרים ודיברתי על המישור העקרוני שאנחנו מייצרים פה מסלול שהוא נפרד ושונה והוא ייחודי רק לקבוצה החרדית, ועכשיו, לאור מה שאמר שי טייב, הדברים מתחדדים ברובד נוסף, כי מה אומר שי? הוא אומר איפה אני כצבא אקבל את הרווח? שאני לא אצטרך להפנות לשירות המוכר אנשים שאחרת הייתי מפנה. במילים אחרות, אפשרות השירות במסלולים האלה, שהיום פתוחה דרך 24א, 24ב ו-26א, היא בכל מי שנכנס לצבא והצבא יכול לשייך אותו לשם, להפנות אותו לשם, עכשיו תתייחד רק לבני הציבור החרדי, כי - - -
דברי דובר/ת #324 | 107 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אני מקבל את הביקורת של ראובן בנושא הזה, אבל - - -
דברי דובר/ת #328 | 12 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
לעניין תורתם אומנותם אני לפחות ראיתי את הסעיף הזה כמתייחס לסעיפים שנמצאים בהוראות המעבר בקצה שמדברים על ביטול ההליכים וההכשרה הרטרואקטיבית ואני רוצה לציין פה בכותרת, ונגיע לסעיפים האלה בהמשך הדרך, שהם בעייתיים בפני עצמם בגלל ההתארכות הרטרואקטיבית בהליכים - - -
דברי דובר/ת #333 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משפט אחרון, לעניין ההכרה בלימוד תורה, אני חייב להסכים עם ההערה שהעירה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, לעניין העמדה שהיום כתוב הכול נוכח הכרה, זאת אומרת זה מכפיף את כל התכליות האחרות לדבר הזה, להבדיל מה'נוכח' שהיה בג'1 המקורי, הוא דיבר על נוכח ההכרה. זה לא אומר שהכול כפוף, הוא אמר יש גם שיקול נוסף.
דברי דובר/ת #335 | 55 מילים

פרוטוקול 496 — 2025-12-02 (7 דברי דובר/ת)

אם אפשר, אדוני, רק להגיד, הנקודה שמועלית פה – בוורסיה המקורית של חוק 2014, השירות האזרחי היה מגוון ורחב יותר ממה שנמצא פה. פה מוצע לצמצם את זה לארבעה גופים, שכפי שמירי ציינה, אפשר להפנות לארבעת הגופים האלה כבר מתוך ההסדרים הקיימים של חוק שירות ביטחון. מאי נפקא מינה? איפה ההבדל? ההבדל הוא בשניים: אחד, מבחינת התנאים המהותיים, גם מבחינת משך השירות, היקף השירות, וגם מבחינת התנאים הספציפיים. וההבדל השני הוא היותר עקרוני ומושגי, שגם עליו יש לתהות, על התפיסה שאנחנו מייצרים אפיק נורמטיבי אחר שחל רק על בני ציבור מסוים, מיועד רק לבני ציבור מסוים. יש הבדל גם בתוצאה, כי אמרתי, התנאים הם שונים, היקף השירות הוא שונה, והתנאים והמסלול הוא שונה. אבל בתוך כל הדבר הזה אנחנו מייצרים מסלול - - -
דברי דובר/ת #516 | 124 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - וזה בפני עצמו מעלה את חוסר השוויון.
דברי דובר/ת #518 | 9 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
כן. התשובה היא כן. זו העמדה שהוצגה ביחס להארכה של חוק שירות אזרחי.
דברי דובר/ת #524 | 13 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
תרשו לי לדייק. אני אגיד את הדברים בצורה יותר מדויקת. בחוק 2014 כשהוא נחקק, ספקטרום האפשרויות שהוא פתח היה רחב יותר ממה שמוצע כרגע. מוצע כרגע לצמצם את ספקטרום האפשרויות לארבע האופציות המדוברות פה בלבד. ולכן כשזה רק הארבע האלה ויש את האלטרנטיבה בסעיפים הרלוונטיים בחוק שירות ביטחון 24א, 24ב, 26א וכדומה, עולה השאלה אם ככה, כשאתה אומר אני בונה פה מתווה שלם חדש שהוא נבדל ושונה – וזה מה שעושים ב-2014 – אתה אומר בתוך המסגרת הכללית הזאת, הגיוני. כשאתה מצמצם את זה רק לארבע האלה, אתה אומר אבל את הארבע האלה כבר אפשר בחוק הקיים. למה אני משאיר את חוק שירות אזרחי?
דברי דובר/ת #528 | 104 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אני אומר שכאשר אתה מצטמצם, נשמת הרציונל שעומד בבסיס המסלול - - -
דברי דובר/ת #531 | 14 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
סליחה רגע, יש פה שאלה של שוויון.
דברי דובר/ת #547 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שאלת השוויון הייתה תמיד, והחוק ב-2014 חוקק כהסדר כשהוא היה הוראת שעה, כמו שפרק ג1 היה הוראת שעה.
דברי דובר/ת #553 | 18 מילים

פרוטוקול 498 — 2025-12-07 (6 דברי דובר/ת)

מירי, כשאת שמה את התכלית בסעיף המטרה כאחת מתוך רשימה אפילו כשוות ערך ובהתעלם מהמילה הכול שמכפיפה אותה ומילולית ולשונית מכילה אותה כלפי הכול. היא שמה כשוות ערך לאחרות אז כל ההסדר – וזה מה שאמרה עורכת הדין רביצקי – כל ההסדר נבחן גם ביחס לתכלית הזו.
דברי דובר/ת #103 | 47 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, להבדיל ממצב דברים שבו אתה אומר שהכלל הוא גיוס ועכשיו יש לנו את המטרה שבשבילה אנחנו עושים חריגים מסוימים, חריגות מסוימות או התאמות מסוימות. הדוגמה של ישיבות הסדר זו דוגמה בולטת. אתה אומר יש לנו הסדר של גיוס ובגלל שיש לנו עוד תכלית אנחנו עושים עוד איזושהי חריגה, הקלה או התאמה מחובת הגיוס הכללית של 30 חודשים. פעם היו 36 חודשים והיום 30. אנחנו מאפשרים להם מינימום 17. זו ההתאמה. זה לא שאנחנו מוציאים אותם מהתמונה.
דברי דובר/ת #105 | 77 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
התכליות מוצבות על אותו אדן יסוד שהוא סעיף המטרה והתשתית שעליו נבנה כל המבנה. הוא זורם לכל אחד מההסדרים כמשהו שמאפשר לנטרל ב-override על תכלית הגיוס.
דברי דובר/ת #109 | 26 מילים
◂ 168 הפסקות — לחצו להצגה
חצי משפט על הדבר הזה. לאור מה שאמרת שהפנית לסעיף 22ב שדיבר על חשיבות לימוד התורה ביחס לישיבות הסדר אז שם נאמר שזה אומנם נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה אבל זה כרוך בסעיף הסמכות. שם הסמכות מסויגת בזה שאם שר הביטחון מצא שקיימים לגבי אותו אדם התנאים לדחיית שירות כמבוקש וראה לנכון לעשות כן בהתאם בצורכי הביטחון והיקף הכוחות. הסמכות מראש מסויגת לתוך - - -
דברי דובר/ת #278 | 66 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא. דווקא בסעיף דחיית זה דווקא לא מופיע. ראי סעיף 26ד.
דברי דובר/ת #280 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. אמרתי 22ב.
דברי דובר/ת #282 | 3 מילים

פרוטוקול 503 — 2025-12-09 (19 דברי דובר/ת)

אני כן רוצה להתייחס לשאלה שעלתה גם מהדברים ש - - -
דברי דובר/ת #201 | 12 מילים
◂ 225 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת בוארון, אני אשיב לך בשאלה כדי שתבין. יש שני מסלולים, מסלול אחד הוא חוק שירות ביטחון, מסלול שני הוא חוק שירות לאומי-אזרחי 2014. פה יש סל מסוים של תנאים, פה יש סל מסוים של תנאים, השער הזה פתוח אך ורק לחרדים. עכשיו אתה אומר רגע, בוא ניישר קו, בוא נביא את התנאים של השער הזה שיהלמו לשער הזה, ואז עולה השאלה בשביל מה בכלל אתה צריך את השער הזה?
דברי דובר/ת #427 | 71 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם הם עושים אותו משך שירות ועושים אותו זה, למה אתה בכלל צריך להקים שער נפרד?
דברי דובר/ת #429 | 16 מילים
◂ 154 הפסקות — לחצו להצגה
אבל מה שאמרת עכשיו, מירי, לא הבנתי אותו מקריאת הסעיף.
דברי דובר/ת #584 | 10 מילים
◂ 88 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה להתייחס.
דברי דובר/ת #673 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה אני כרגע - - -
דברי דובר/ת #675 | 6 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה את הדקה אחת.
דברי דובר/ת #693 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אני - - -
דברי דובר/ת #697 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
- - - בכל הנקודות שעלו לאורך הדיון הזה.
דברי דובר/ת #703 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בחוק 2014 הותוו לכתחילה מסלול אזרחי ביטחוני ואזרחי חברתי ובעצם לא כל כך הבנתי מהנוסח של הטקסט שמונח לעיני הוועדה מה צפוי לעלות בגורלו של המסלול החברתי. אני שואל את זה בגלל ההבחנה שהעלה פינסקי שהוא הבחין בין שתי שאלות, אחת, מי רשאי להצטרף, והשנייה, מי ייכלל במניין היעדים. הוא אמר, בסדר, אנחנו לא מבקשים לכלול ביעדים את מי שהם לא בארבעה גופים, מכך השתמע, לפחות כך אני הבנתי, אבל אולי הבנתי לא נכון, לכן אני מחדד את השאלה, מה יעלה בגורלו של אותו מסלול חברתי שקיים היום בחוק והאם הוא יימחק?
דברי דובר/ת #705 | 92 מילים
◂ 270 הפסקות — לחצו להצגה
זו תהיה פרשנות מאוד מאוד חריגה.
דברי דובר/ת #976 | 6 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
אין קריטריונים. זה חוזר לסעיף ה - - -
דברי דובר/ת #997 | 9 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
היועצת המשפטית, זה יהיה חריג מאוד מאוד מאוד - - -
דברי דובר/ת #1026 | 11 מילים
◂ 289 הפסקות — לחצו להצגה
הבעיה היא בעיית השוויון.
דברי דובר/ת #1316 | 4 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
לעניין היעדים, היושב ראש - - -
דברי דובר/ת #1332 | 7 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
אבל צודק חבר הכנסת פרוש, שנדמה לי שכבר בהחלטת - - -
דברי דובר/ת #1344 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בדיון בערר היו הסתייגויות מהסעיף הזה, הוא צודק.
דברי דובר/ת #1347 | 8 מילים
◂ 29 הפסקות — לחצו להצגה
יש שאלה על הסנקציות ויש שאלה על ההטבות שכן או לא יינתנו, זה גוזר - - -
דברי דובר/ת #1377 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל זה לא ריקון הבריכה או חד פעמי, זה שוב פעם חוזר לעניין היעדים, שאני לא רוצה להרחיב כרגע, אבל לייצר את המסלולים האלה גוזר סדרה ארוכה של שאלות, גם לעניין הסנקציות וגם לעניין ההטבות שמנגד ולכן ברגע שאתה מייצר את המסלולים האלה ופותח את המסלולים הקצרצרים המקוצררים האלה ואז אתה אומר טוב, מי שעשה שלושה חודשים, מה, אני לא אתן לו שום דבר? אתה מייצר תמריצים לא ללכת למסלולים האמיתיים.
דברי דובר/ת #1380 | 71 מילים

פרוטוקול 502 — 2025-12-09 (15 דברי דובר/ת)

התנאים לדחיית שירות, תנאי דחיית שירות הוא הסעיף.
דברי דובר/ת #84 | 8 מילים
◂ 104 הפסקות — לחצו להצגה
הסעיף הזה נכנס לתוך הטקסט המקורי, כפי שהזכירה חברת הכנסת כהן מוקדם יותר. בעצם בהמשך הסעיף במבנה הבסיסי יש את התנאים לקבלת דח"ש. אחד התנאים הוא שתלמיד הישיבה לא עוסק בשום עיסוק אחר, בין שמרוויחים בו כסף ובין שלא מרוויחים בו כסף, מהטעם הזה הוא לא יכול לא לעבוד וגם לא ללמוד. ואז כשהטקסט המקורי נכתב והייתה גם תכלית תעסוקתית אחת מתכליות החוק, אזי כדי לתת לתוכנית התעסוקתית ביטוי או הגשמה ניתן היה לנגוס משעות הלימוד התורני בישיבה לטובת לימוד שיהיה הכשרה תעסוקתית מיועדת באחת הקטגוריות האלה. כל זה מחוץ לצבא, למי שאינו בצבא, למי שיושב בישיבה וקיבל דח"ש, אבל בגלל התכלית התעסוקתית מאפשרים לו לנגוס מהלימוד התורני לטובת ההכשרה התעסוקתית.
דברי דובר/ת #189 | 111 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דקה, אני אשים רגע את הדברים בהקשר.
דברי דובר/ת #191 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כל הדבר הזה, מה שחשוב להגיד שזה לא רלוונטי לצבא. הוא רלוונטי למי שהוא בתוך מסלול הדח"ש, הוא בישיבה לומד, ולכן מאפשרים לו כן אגב לימודיו התורניים, אגב היותו בדח"ש, כשהוא אינו בצבא ולא לצורך צבאי בשום צורה ולא על ידי הצבא ולא במסגרת הצבא, מאפשרים לו בכל זאת לשבת לעשות את ההכשרה התעסוקתית המיועדת. זה מה שהיה בטקסט המקורי, כל זה לא קשור לצבא.
דברי דובר/ת #193 | 65 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא במסגרת הצבא. יכול הצבא ומקיים הצבא - - -
דברי דובר/ת #195 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
רציתי להגיד שזה לא קשור לצבא וכל זה לא מונע מהצבא שקיים בעבר, מקיים בהווה וכנראה יקיים בעתיד, שלא מכוח חקיקה ראשית הכשרות גם בתוך הצבא לתפקידים צבאיים וגם בתוך השירות הצבאי כדי להכשיר את האדם לקראת שחרור.
דברי דובר/ת #199 | 38 מילים
◂ 89 הפסקות — לחצו להצגה
תפקידו של צה"ל לספק ביטחון למדינת ישראל, הוא משלים את מה שהוא צריך להשלים כדי - - -
דברי דובר/ת #289 | 18 מילים
◂ 134 הפסקות — לחצו להצגה
הבעיה היא בתנאי הדח"ש, בעצם האיסור על העיסוק. כשאתה אומר לאדם מחד, אנחנו לא הולכים לגייס אותך לצבא כי אנחנו אומרים לך לשבת ללמוד ולהיות בישיבה, ולכן, כפי שאמר פה רום, אתה בעצם הפסדת אותו, הוא לא ישרת.
דברי דובר/ת #424 | 38 מילים
◂ 36 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת לוי, עצם האמירה פה היא למה אתה מראש – אתה עם תכלית גיוס, אתה עם תכלית ביטחונית, יש פה קבוצה של אנשים שמראש נקודת ההנחה היא שוויתרת עליהם לתכלית הגיוס, מראש לצבא הם לא יבואו כי הם הולכים לעולם הדח"ש בתוך הישיבה. בהינתן שהם לא באים לצבא, למה אתה מגביל את היכולת שלהם לרכוש השכלה?
דברי דובר/ת #461 | 57 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
הדבר הזה הוא שמראש ויתרת עליהם.
דברי דובר/ת #465 | 6 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מעולה, אז מה הקשר בין זה לבין ההכשרה התעסוקתית?
דברי דובר/ת #473 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נניח שהוא מגיל 18 הלך ונכנס למסלול הדח"ש ובוא נניח שב-24 הוא כן ירצה להתגייס, בין 18 ל-24, שש השנים הללו - - -
דברי דובר/ת #475 | 24 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא ויתרת עליו, אבל הוא בתוך מסגרת - - -
דברי דובר/ת #478 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
הנחת העבודה שלי שברגע שנפתחה האפשרות לדח"ש ואדם נכנס בדלת הזאת שאנחנו פותחים, א', באחוזים סטטיסטיים כנראה הוא לא ייצא בחזרה לצבא, ברוב המוחלט של המקרים. זה ההיסטוריה הידועה לנו.
דברי דובר/ת #481 | 30 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יש סקפטיות לעניין היעדים וגם לזה עוד נגיע כשנגיע ליעדים, אבל גם בתוך - - -
דברי דובר/ת #485 | 16 מילים

פרוטוקול 504 — 2025-12-14 (20 דברי דובר/ת)

אנחנו מקריאים את הכול?
דברי דובר/ת #61 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אמות המידה בתקנות.
דברי דובר/ת #65 | 3 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
לא, רגע, זה אחר כך. 49 זה הפיקוחים.
דברי דובר/ת #80 | 8 מילים
◂ 108 הפסקות — לחצו להצגה
ראשית, אני חושב שעולה פה שאלה שהיא כן שאלה מהותית על העיגון של מעמד סטטוטורי לגוף שהוא גוף פרטי. זאת אומרת, השאלה המהותית הזאת שמעלה חבר הכנסת שטרן היא באמת שאלה קשה והיא בעייתית ולא סטנדרטית. זאת אומרת, נכון שיש פה את שני הארגונים - - -
דברי דובר/ת #189 | 47 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
השאלה העקרונית על העיגון בדין.
דברי דובר/ת #218 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
אני חושב שיש קושי במצב ששי מתאר. סליחה, שי. אל מול מצב הדברים הסטנדרטי של חוק שירות ביטחון, שבו הצבא מתקשר ישירות מול הפרט, שולח לו את הצו הראשון, פוגש אותו בבקו"ם, עושה לו בחינות, גם רפואיות, משבץ אותו, מקיים איתו את השיג-ושיח על השיבוצים וכדומה, כל הדיון על המנילה. זה מצב הדברים הנורמלי. מצב הדברים שקורה פה הוא שנכנס גוף שהוא גוף מתווך, וכל התהליך עובר דרכו. זאת אומרת, יש הרבה פחות נגיעה בפרט. וחלק מהמורכבות של הדינמיקה שאנחנו רואים היום - - -
דברי דובר/ת #224 | 85 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
נכון. אבל שני דברים.
דברי דובר/ת #242 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
נדבר רגע במישור רשימת הישיבות.
דברי דובר/ת #245 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא.
דברי דובר/ת #247 | 1 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
הייתה בעיה במישור הזה גם בהצעת החוק המקורית. באיזה מובן? אני חושב, ופה שי אולי יחדד אם אני טועה בהבנה, אבל עצם העובדה שלאורך שנים הדינמיקה מול מבקשי הדח"ש עבדה דרך אותו גוף מתווך, והייתה הרבה פחות - - -
דברי דובר/ת #254 | 40 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
ומכאן חלק מהבעייתיות בדינמיקה. לעניין מה שאומרת היועצת פרנקל-שור לעניין רשימת הישיבות, ופה אני מתייחס לא רק למעמדו של ועד הישיבות אלא בכלל לעניין - - -
דברי דובר/ת #261 | 27 מילים
◂ 359 הפסקות — לחצו להצגה
חוקקו ביחד עם פרק ג'1.
דברי דובר/ת #621 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
צוותא חדא, באותה הצעת חוק.
דברי דובר/ת #623 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מטעמים צורניים - - -
דברי דובר/ת #625 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני אומר, מטעמים צורניים מבחינת המהות - - - מתייחסים באופן ספציפי לפיקוח על ישיבות.
דברי דובר/ת #628 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ומתייחסים לפיקוח על ישיבות למי שקיבלו דחיית שירות לפי פרק ג'1. זאת אומרת, הסעיפים מבחינת מהותם מתייחסים ממש במפורש לפרק ג'1. הם חוקקו בצוותא חדא, באותה הצעת חוק, באותה עת, באותה מסגרת זמנים, עם פרק ג'1.
דברי דובר/ת #630 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קובי בליטשטיין, מעולם, משנת 2014, עת חוקקו הסעיפים, לא מונה ולו מפקח אחד, וממילא לא בוצע פיקוח - - -
דברי דובר/ת #632 | 20 מילים
◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה
יש סעיף שמאפשר העברת מידע - - -
דברי דובר/ת #691 | 8 מילים
◂ 22 הפסקות — לחצו להצגה
- - -
דברי דובר/ת #714 | 3 מילים
◂ 662 הפסקות — לחצו להצגה
אפשר גם וגם.
דברי דובר/ת #1377 | 3 מילים

פרוטוקול 508 ו-509 — 2025-12-16 (4 דברי דובר/ת)

בין 14 ל-18 הוא צריך שנתיים, אתה אומר שבגיל 17 הוא עובר לישיבה הגדולה.
דברי דובר/ת #957 | 14 מילים
— המשך —
בין 14 ל-18 הוא צריך שנתיים, אתה אומר שבגיל 17 הוא עובר לישיבה הגדולה.
דברי דובר/ת #957 | 14 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא, היא לא נמצאת בהגדרה של מוסד חינוך חרדי לפי חוק מוסדות תרבותי ייחודי. שלוש השנים האחרות שלו הוא כנראה היה במוסד חינוך חרדי.
דברי דובר/ת #961 | 24 מילים
— המשך —
לא, היא לא נמצאת בהגדרה של מוסד חינוך חרדי לפי חוק מוסדות תרבותי ייחודי. שלוש השנים האחרות שלו הוא כנראה היה במוסד חינוך חרדי.
דברי דובר/ת #961 | 24 מילים

פרוטוקול 516 ו-517 — 2025-12-23 (8 דברי דובר/ת)

אני אתייחס לסעיף. סעיף 26ד - - -
דברי דובר/ת #146 | 8 מילים
— המשך —
אני אתייחס לסעיף. סעיף 26ד - - -
דברי דובר/ת #146 | 8 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
בהמשך לסקירה שהציבה היועצת המשפטית של הוועדה, הסעיף מקים סמכות לשר הביטחון לדחות שירות והוא לא מציב שום קריטריון לשיקול דעת, הוא לא מציב שום מכסה, שום מספר. הוא לא נכרך אפילו ביעדים שהצעת החוק מבקשת להגיד, זאת אומרת הוא לא אומר משהוגשמו היעדים משם ואילך אפשר לתת דחיות שירות לאלה שמעבר ליעד. אפילו את זה הוא לא אומר. במובן הזה הוא אפילו לא משרת את מודל היעדים ש - - -
דברי דובר/ת #153 | 72 מילים
— המשך —
בהמשך לסקירה שהציבה היועצת המשפטית של הוועדה, הסעיף מקים סמכות לשר הביטחון לדחות שירות והוא לא מציב שום קריטריון לשיקול דעת, הוא לא מציב שום מכסה, שום מספר. הוא לא נכרך אפילו ביעדים שהצעת החוק מבקשת להגיד, זאת אומרת הוא לא אומר משהוגשמו היעדים משם ואילך אפשר לתת דחיות שירות לאלה שמעבר ליעד. אפילו את זה הוא לא אומר. במובן הזה הוא אפילו לא משרת את מודל היעדים ש - - -
דברי דובר/ת #153 | 72 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אמרתי. אבל הדבר היחיד שהסעיף הזה כן עושה הוא לכרוך את שיקול דעתו של שר הביטחון ואת הפעלת סמכותו בתנאים שבסעיף 26ה, שבעצם עניינם הלימוד בישיבה ולכן במובן הזה כשהסעיף הזה הוא סעיף הסמכות אולי העיקרי, לב ההסדר, לב הסמכות המנהלית הקנויה בו, זה בעצם סעיף שאומר שעיקר הסמכות היא להפנות אנשים ללימודים בישיבה ולא להפנות אנשים לשירות צבאי. כל השיקול הצבאי הביטחוני נעלם לגמרי מהסעיף.
דברי דובר/ת #155 | 66 מילים
— המשך —
אמרתי. אבל הדבר היחיד שהסעיף הזה כן עושה הוא לכרוך את שיקול דעתו של שר הביטחון ואת הפעלת סמכותו בתנאים שבסעיף 26ה, שבעצם עניינם הלימוד בישיבה ולכן במובן הזה כשהסעיף הזה הוא סעיף הסמכות אולי העיקרי, לב ההסדר, לב הסמכות המנהלית הקנויה בו, זה בעצם סעיף שאומר שעיקר הסמכות היא להפנות אנשים ללימודים בישיבה ולא להפנות אנשים לשירות צבאי. כל השיקול הצבאי הביטחוני נעלם לגמרי מהסעיף.
דברי דובר/ת #155 | 66 מילים
◂ 86 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אבל, מירי, הבעייתיות כן קשורה בסעיף הזה.
דברי דובר/ת #242 | 8 מילים
— המשך —
לא, אבל, מירי, הבעייתיות כן קשורה בסעיף הזה.
דברי דובר/ת #242 | 8 מילים

פרוטוקול 518 — 2025-12-23 (64 דברי דובר/ת)

כן. ברשות אדוני רגע אני רציתי להשלים התייחסות ביחס לדברים שאמרתי קודם, כי לא הספקתי.
דברי דובר/ת #24 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כמה נקודות רגע על הקושי שסעיף 26ד מייצג בעייני. כי בעצם סעיף 26ד, אמרתי קודם, הוא בעצם בעיניי סעיף הליבה של כל ההסדר. זאת אומרת, הוא הסמכות המינהלית הראשית והעיקרית שמופעלת פה. וחוץ מהדיון הארוך שהיה פה על השאלה, על הקריטריונים והתניית שיקול הדעת של השר, צריך להגיד שיש בסעיף הזה עוד כמה רכיבים שהם בעייתיים. אחד, עצם העובדה שיש אפשרות לתלמיד ישיבה לבקש ללכת לאפיק אחר שאינו הגיוס, זה כשלעצמו מכונן את אי השוויון. זאת אומרת, בעוד שביחס, הכלל הבסיסי של חוק שירות ביטחון אומר יש - - -
דברי דובר/ת #26 | 90 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
בעוד שההסדר הבסיסי של חוק שירות ביטחון אומר כל בן 18 יתכבד, יתייצב וישרת, פה אומרים ביחס לאוכלוסייה החרדית בחלק הזה, אומרים בן הציבור החרדי עומדת לו האפשרות לבחור או שהוא בא להתגייס לשירות או שהוא יכול לבקש לדחות את שירותו. אז עצם הדבר הזה הוא ההסדר הלא שוויוני.
דברי דובר/ת #42 | 49 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
לא רק שהוא לא עבר, אלא שמאז התקדמנו בכמה פסיקות של בית המשפט.
דברי דובר/ת #55 | 13 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
אני אשיב למזכיר הממשלה, רק כדי לא להשאיר את הטענה ללא מענה.
דברי דובר/ת #71 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בכמה רבדים. אחת היא שבעצם לאחר שפקע פרק ג'1 ופקע סופית, שזה קרה בשנת 2023, אחרי כל הדחיות, המשיכות וכדומה. בעצם ברירת המחדל של הסיטואציה התהפכה. זאת אומרת, ברירת המחדל שעד אז הייתה סיטואציה שבה הדיפולט זה דח"ש ואנחנו בעצם מחריגים מתוכו. משפקע ג'1 עכשיו יש תחולה כללית. ולא רק שהתחולה הכללית של חובת השירות חלה על כל בני הציבור החרדי, אלא גם הוצאו צווים והתקדמנו בהליכי אכיפה.
דברי דובר/ת #73 | 68 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זה קשור לזה שכאשר ההצעות האלה הונחו על השולחן הן הונחו בתוך עולם שבו לכתחילה היינו במצב לא שוויוני. עכשיו אנחנו במצב שוויוני ובעצם ההצעה הזאת גורעת מהשוויון.
דברי דובר/ת #75 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לעניין השוויון, לעניין ההיפוך. נקודה שנייה במענה לטענה של מזכיר הממשלה זה עניין התחולה בזמן. בעוד שבהסדרים השונים, בהסדר הובנה, אגב, גם ב-ג'1 הוראת שעה כאמצעי בדרך, שלב בדרך, תהליכים בדרך אל היעד הסופי, פה ההסדר הזה, לפחות כפי שאני מבין אותו, ושוב, יכול להיות שאני לא מבין נכון, הוא בעצם מותווה להיות הסדר קבע. הוא אמנם היעדים בו קבועים - - -
דברי דובר/ת #77 | 64 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קראתי על השנים. שההסדר הוא הסדר קבע במובן הזה שהשר יכול להאריך אותו ולהאריך אותו.
דברי דובר/ת #79 | 15 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
העמדה היא, והיא גם נכתבה בחוות דעת המשנים, שאני מקווה שגם תזכה להיות מוצגת פה בהרחבה, היא שצריך שינוי עמוק ויסודי במתווה.
דברי דובר/ת #83 | 22 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
אני אשיב.
דברי דובר/ת #90 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אשיב.
דברי דובר/ת #92 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, אני משיב רגע בצורה קצת יותר מורכבת מכן או לא. יש שאלה של כלל וחריג מן הכלל. ההסדר הכללי שהוא חוק שירות ביטחון אומר כולם חייבים שירות. החריג זה שיש 36, השר יכול לדחות שירות לפלוני, לאלמוני, פרטנית אישית, על נסיבות רפואיות, משפחתיות וכו'. פה מה שקורה זה שהמצב מתהפך. עכשיו, המצב מתהפך - - -
דברי דובר/ת #94 | 57 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הסעיף הבסיסי של ההסדר הוא יבקשו יקבלו דח"ש, זה הבסיס. זה הכלל. החריג הוא שיהיו יעדים במספר כזה ומספר אחר. וזה לגישתנו לא יכול לעמוד. העמדה שלנו אומרת, וזה הדיון על - - -
דברי דובר/ת #96 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם מספרית זה יוצא הכלל והחריג, אבל גם מבחינת ההבניה המשפטית. ההבניה פה אומרת שסעיף 26ד שהוא סעיף היסוד, הוא הבסיס, הוא הסמכות. עזבו רגע שהוא לא - - -
דברי דובר/ת #98 | 30 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
גם ההסדר שהוצע בשנת 2022 בתיקון 26 בנוסח הכחול אכן, זה גם כתוב מאוד במפורש בחוות דעת המשנים, כך שאני מרגיש בנוח להגיד את זה. נכתב שם ונאמר שם שצריך שינוי עמוק ויסודי.
דברי דובר/ת #108 | 33 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
נכון. ולמה?
דברי דובר/ת #118 | 2 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
ההבדל בהיפוך של הכלל והחריג. למה אני אומר את זה? כי מתווה היעדים, בכל פורמט, אפילו בואו נסתכל רגע על הנוסח הנוכחי. מה אומר הנוסח הנוכחי? הוא אומר בשיא, במקסימום, מה יהיה לנו? יהיה לנו 50% ממחזור. עכשיו בואו נניח רגע לשם נוחות הדיון שכל המחזורים שווים. אז יהיה לנו חצי מ-X.
דברי דובר/ת #140 | 52 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, ב-50%.
דברי דובר/ת #142 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, רגע. אני ממחיש רגע למה מודל היעדים by definition הוא הופך את הכלל והחריג. מה עושה מודל היעדים? הוא אומר אני לפחות קראתי 50%. את אומרת זה לא 50%, נלך על מעט. נניח שהיעד הוא 100% ממחזור, מתוך שמונה מחזורים. אז מה זה אומר? שיהיה לי X מתוך 8X. יהיה לי 12.5%, זה יהיה המקסימום - - -
דברי דובר/ת #144 | 59 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כך אני מבין.
דברי דובר/ת #146 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אולי מבין לא נכון. אני רגע רוצה - - -
דברי דובר/ת #148 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כן, כן.
דברי דובר/ת #151 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להסביר רגע לפי הקונספט - - -.
דברי דובר/ת #153 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אם אתה אומר שיש בין 18 ל-26, נכון? שמונה מחזורים. כלומר, בואו נניח שהם אחידים בגודלם. אז יש לי 8X. ההסדר, אני קראתי אותו כאומר מקסימום יהיה לי חצי X, אתם אומרים לא, יהיה נניח אפילו נלך ל-100%. זאת אומרת יהיה לי X אחד מתוך שמונה. זאת אומרת, יהיה לי 12.5% מתוך האוכלוסייה. זה המקסימום שאני אקבל.
דברי דובר/ת #157 | 57 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה 12.5% מתך כלל האוכלוסייה.
דברי דובר/ת #159 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לעומת זאת, במתווה שאומר - - -
דברי דובר/ת #162 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - - 3%, 5%, 7%.
דברי דובר/ת #164 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אותו אנחנו מוותרים עליו.
דברי דובר/ת #166 | 4 מילים
◂ 507 הפסקות — לחצו להצגה
אני אומר שאם אתה לא מגייס אותם ואין תכלית ביטחונית ולא חלה עליהם תכלית ביטחונית במובן הזה שאתה לא מגייס אותם - - -
דברי דובר/ת #674 | 24 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
הסעיף הזה לא משרת תכלית ביטחונית, כי אלה אנשים שלא יבואו לצבא. הם לא ישרתו.
דברי דובר/ת #678 | 15 מילים
◂ 63 הפסקות — לחצו להצגה
לא, לגוף הסעיפים. רגע, לגוף הסעיף. מה אומר הסעיף הזה? במה הוא עוסק? הוא לא עוסק באלה שיבואו לצבא. הוא במפורש עוסק באלה - - -
דברי דובר/ת #742 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איך תאפיין אותם? זו הדרך לאפיין אותם.
דברי דובר/ת #744 | 7 מילים
◂ 142 הפסקות — לחצו להצגה
אבל שם ההסדר מלכתחילה משולב.
דברי דובר/ת #887 | 5 מילים
◂ 544 הפסקות — לחצו להצגה
שאין להם תוקף לעניין ג'1 שאינו בתוקף.
דברי דובר/ת #1432 | 7 מילים
◂ 67 הפסקות — לחצו להצגה
זה אותו דבר, הישיבה מקבלת את התקציבים.
דברי דובר/ת #1500 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא משנה. הגזבר מקבל - - -
דברי דובר/ת #1502 | 8 מילים
◂ 111 הפסקות — לחצו להצגה
אבל צריך רק להגיד שהסעיף הוא אותו נוסח שהיה גם בחוקים הקודמים. אז אם שי אומר אנחנו הולכים לשנות את הפרקטיקה של הפעלת הסעיף, אני רגע משאיר לגברתי את השאלה אם כן או לא צריך - - - תוקף או נופך או ביטוי לשינוי הפרקטיקה.
דברי דובר/ת #1614 | 45 מילים
◂ 346 הפסקות — לחצו להצגה
סליחה, אני אשתדל להיות מאוד קצר ולקוני.
דברי דובר/ת #1961 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דיברתי קודם על 26ד ועל הפגמים, הקשיים המהותיים שקיימים בו. אני רוצה רגע לדבר על התנאים של סעיף 26ה. קודם כל, בהסתכלות על השיח, מה קרה בשיח על פרטי הסעיף הזה? דיברנו על איך מזניחים בלשונו של חה"כ שוסטר את איכות הלימוד ואיך מבטיחים את משך הלימוד. חה"כ שטרן התייחס למשכי החופשות ומשכי הלימוד. שימו לב על מה לא דיברנו. לא דיברנו על גיוס. שני הסעיפים הללו יחדיו, מה שהוא עושה, הוא מאפשר את הדחייה לטובת לימוד בישיבה. מה הוא לא? הוא לא מביא - - -
דברי דובר/ת #1963 | 87 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא.
דברי דובר/ת #1965 | 1 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
אני אשיב לחה"כ בוארון. אני פה מטעם היועץ המשפטי.
דברי דובר/ת #1979 | 9 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
עכשיו רגע לפרטיהם של הסעיפים. בעיניי יש שני כשלים מאוד משמעותיים. יש הרבה קשיים, אבל שניים מרכזיים, ממש - - - חוקתית.
דברי דובר/ת #1995 | 22 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
האחת היא, הסעיף הזה בעצם מה שהוא עושה, הרי אנחנו מדברים פה על אנשים שלא מגיעים לצבא. זאת אומרת, אלה האנשים ש-by definition לא הולכים לצבא, אלא הם הולכים לישיבה. לכן לא מתקיימת התכלית הביטחונית. משכך עולה השאלה על שום מה ולמה אנחנו מגבילים אותם ואת זכויותיהם ואת קיומם, בפרט למשל, אולי הדבר הכי בולט והכי מובהק זה הסיפור של חופש העיסוק. יש להם זכות יסוד לחופש העיסוק. אין תכלית ראויה, כי התכלית הזאת בכלל לא מתקיימת. by definition לא מתקיימת בהם, הם לא הולכים לצבא. אז למה בעצם אנחנו מגבילים את העיסוק שלהם? כל הרציונל, התכלית שבבסיס ההגבלה הזאת פתאום בסימן שאלה.
דברי דובר/ת #1998 | 103 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, רגע.
דברי דובר/ת #2000 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אשיב.
דברי דובר/ת #2002 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אדוני יושב-הראש, אין פה תפיסה, אני רגע מחדד, אני מנסה לחדד את הנקודה .
דברי דובר/ת #2005 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין פה תפיסה שאומרת זאת זאת ענישה, זאת סנקציה על זה שאתה לא מתגייס אנחנו נמנע ממך לעבוד. יש פה, לכן עולה, אני מנסה להבין מה הרציונל.
דברי דובר/ת #2007 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
התכלית שמאחורי הסעיף הזה.
דברי דובר/ת #2009 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל זה לא גורם לו להתגייס, זה אנשים ש-by definition - - -
דברי דובר/ת #2011 | 13 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
אני מנסה רגע לחדד.
דברי דובר/ת #2019 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מנסה רגע לחדד.
דברי דובר/ת #2021 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עכשיו רגע נקודה נוספת קשה פה וגם זה היה פה דיון רב על מי יהיה בעל התפקיד בישיבה. ראש הישיבה או גזבר הישיבה.
דברי דובר/ת #2023 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, שנייה. יהיה הפרסונה אשר יהיה, זה בעצם גורם פרטי מטעם הישיבה.
דברי דובר/ת #2025 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
והוא לא סתם גורם פרטי, אלא הוא גורם פרטי שיש לו עניין בדבר. כי אורגן בישיבה הוא מקבל תמיכה - - -
דברי דובר/ת #2027 | 22 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
אבל הוא לא מקים - - -
דברי דובר/ת #2033 | 7 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אדוני יושב-הראש, ניסיתי רגע להגיד משהו. אני ניסיתי להגיד - - -
דברי דובר/ת #2038 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הנקודה היא שיש פה גורם פרטי ואנחנו נותנים לגורם פרטי לשלוט בגורלו של אותו מלש"ב. זאת אומרת, אם הוא יחתום או לא יחתום תלויה בזה חירותו של הפרט.
דברי דובר/ת #2040 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גיוסו או אי גיוסו.
דברי דובר/ת #2042 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אורגן הישיבה יהיה - - -
דברי דובר/ת #2046 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יהיה אורגן הישיבה אשר יהיה.
דברי דובר/ת #2048 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חירותו או מעמדו - - -
דברי דובר/ת #2050 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כולם תלויים בגורם פרטי.
דברי דובר/ת #2052 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לכן אני ניסיתי להגיד שהסעיפים הללו, ואני מסתכל עליהם רגע כקונסטלציה שלמה, כי ד' ו-ה' בעיניי הם ממש ליבת ההסדר. בין הקשיים, דיברתי גם על הקשיים האחרים שיש בסמכות עצמה. אבל גם צריך להגיד שכל תנאי הדח"ש לגופם כשמסתכלים עליהם רגע הם מעוררים שאלות, בעיניי לפחות, חוקתיות מורכבות.
דברי דובר/ת #2056 | 48 מילים

פרוטוקול 520 — 2025-12-28 (2 דברי דובר/ת)

- - -
דברי דובר/ת #340 | 3 מילים
◂ 69 הפסקות — לחצו להצגה
צריך להגיד בהקשר הזה שבדרך כלל צריך להגיד בהקשר הזה שבדרך כלל כאשר רוצים לייצר פעולה קולקטיבית וחבות קולקטיבית וזכאות קולקטיבית, עושים - - - אתה מייצר תאגיד, אתה מייצר לו אישיות משפטית משל עצמו, ודרכו אתה מטיל, לצורך הדיון, על החברה, או ניקח דוגמה אחרת, קיבוץ זה קולקטיב של אנשים והם משלמים נדמה לי בדמי המס ביחד, אבל הם מתואגדים כתאגיד, כאישיות משפטית, ואז הזכויות והחובות נגזרות להם כקולקטיב. אז אפשר לתאגד את כל החברה החרדית. אז אפשר לתאגד את כל החברה החרדית.
דברי דובר/ת #410 | 84 מילים

פרוטוקול 522 — 2025-12-28 (27 דברי דובר/ת)

הכנסת לא כובלת את עצמה במובן הזה שבשנה הבאה היא יכולה להגדיל את התקציב השנתי ואת הסעיף התקציב הרלוונטי לתוכנית הספציפית בתוך סעיף התקציב. במקום שיהיה בה 100 יהיה בה 150. זאת אומרת יש 150 עכשיו, יש גידול של 50% בתקציב שמתחלק מה שינפח את ערך הנקודה בפרט אם הוצאנו מהנקודה את "הראשים הנגועים", את חייבי הגיוס. אז יוצא שערך הנקודה מאוד מאוד מתנפח ואז מה שקורה לנו, אין לך - - -
דברי דובר/ת #717 | 73 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל אתה בעצם מקבל, היכולת לפרוץ את המנגנון כי בסוף זה כסף. זאת אומרת אין לו צבע. אז זה כסף אז אתה מזרים עוד כסף לתוך התוכנית, מנפח את ערך הנקודה.
דברי דובר/ת #720 | 31 מילים
◂ 84 הפסקות — לחצו להצגה
היא לא צריכה.
דברי דובר/ת #805 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היא צפויה. היא לא מחויבת.
דברי דובר/ת #807 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
הנחת העבודה היא שהם משלמים, מעבירים את הכסף לתלמידיהם. הם לא מחויבים בדין. זה במערכת היחסים הפנימית הפרטית.
דברי דובר/ת #811 | 18 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, אני רק רוצה להגיד משהו ניסוחי לגמרי שבסעיף 1 לא תינתן תמיכה לישיבה בעבור לימודי תלמיד שקיבל צו תחילת שירות לפי פרק זה. כי באותו מבחן תמיכה יש תלמידי ישיבות הסדר למשל, שמקבלים דחיית שירות שלא מכוח פרק זה ואנחנו לא רוצים לפגוע – אני מאשר – אבל מבחן התמיכה הוא אחד לכל מוסדות הלימוד התורניים ולכן חשוב רגע לומר שההורדה של ערך הנקודה או הגריעה או השלילה - - -
דברי דובר/ת #819 | 72 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא יחול על מי - - -
דברי דובר/ת #821 | 7 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, ערך הנקודה לצורך הדיון הוא 470 שקלים. אז אומרים בישיבה החרדית כל תלמיד מקבל נקודה אחת.
דברי דובר/ת #828 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הישיבה יכולה לחיות גם מתרומות.
דברי דובר/ת #830 | 5 מילים
◂ 61 הפסקות — לחצו להצגה
המצב המשפטי הנוכחי מאז הפסיקה של בית המשפט של הלכת 98, הוא שאם אתה חייב גיוס ואינך ממלא את חובתך, אזי לא יהיה תקצוב בגינך. זה לא קשור ליעדים. אנחנו לא מסתכלים במקרו. אנחנו לא עושים מדרגות. אנחנו לא מחלקים על פני שנים. אנחנו לא דוחים משנה לשנה, פשוט לא יהיה תקצוב בגינך כי לא יצא חוטא נשכר, נקודה. זה קל, זה פשוט, זה מובן, זה חד-משמעי, זה עובד. את ההוראה הנורמטיבית הקלה למצב יישום - - -
דברי דובר/ת #892 | 78 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אמת. רגע, אבל אני רק אומר יש נורמה מסוימת עכשיו שנקבעה בפסק הדין ועכשיו - - -
דברי דובר/ת #896 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, נכון, את צודקת. עכשיו באים ואומרים לנו נקים פרק (ג)(1). ובמסגרת זאת ההסדר שייקבע לעניין שאלת התמיכה נחליף את הנורמה החדה שחור לבן, כן לא, פשוט להבנה וליישום. נחליף אותה במנגנון מורכב, מסובך, שיש עליו שאלות רבות מאוד. - - - אפשר לפרוץ אותו בכל מיני כיוונים, שתלוי ביעדים עתידיים, שנפרס על פני כך וכך שנים, שהוא עושה, את כל זה במקום הכלל הנוהג היום נכון במצב של אין הסדר אחר. (היו"ר – ח"כ ינון אזולאי 20:50)
דברי דובר/ת #898 | 78 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אבל יש לך כלל. יש כלל שאומר לא ייצא חוטא נשכר. מי שחייב שירות ולא משרת, לא יקבל.
דברי דובר/ת #900 | 19 מילים
◂ 280 הפסקות — לחצו להצגה
מוגדר שיש רשימת מוסדות שיביא צו השר ואז צריך להביא צו.
דברי דובר/ת #1181 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הבעיה במנגנון של רשימת הישיבות או אחת הבעיות במנגנון של רשימת הישיבות זה בדיוק הצורך שרשימת הישיבות זה דבר דינמי ויכול אדם רב פלוני להחליט מחר בבוקר שהוא פורש מהכולל או הוא הלך לפתוח כולל משל עצמו ועכשיו יש מוסד חדש. המוסד הזה מגייס אליו תלמידים, מקבל תמיכות.- - - אבל לא מופיע בצו. אז הדינמיקה - - -
דברי דובר/ת #1183 | 59 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא בשליטה, אני רק רוצה להגיד לטובת הממשלה ונציגת משרד הביטחון פה. משרד הביטחון הגיש בזמנו טיוטה - - - זה הוגש וזה הונח פה על שולחן הועדה ונתקע מימיה של הועדה אי-אז, אני לא זוכר באיזו שנה. אבל היה - - -
דברי דובר/ת #1185 | 44 מילים
◂ 65 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אבל לכן אמרתי מירי בתחילת השיח הזה וסליחה שאני מתפרץ לנקודה הזאת. ההסדר הנורמטיבי הנוהג כעת מכוח ההוראה הפסוקה הוא הרבה יותר פרטני ומכוון לכיוון שמדבר חבר הכנסת טור פז במובן הזה שהוא אומר בגין מישהו, תלמיד שחייב גיוס ואינו ממלא את חובתו לא תתקבל תמיכה. לא אכפת לי באיזה גוף הוא לומד, לא אכפת לי אם הוא לומד בפונוביז' על 3,000 או אלוקים יודע כמה - - -
דברי דובר/ת #1251 | 70 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
או אם זה כולל של 15 - - -
דברי דובר/ת #1253 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, מה שאתה אומר זה נאמר פה על ידי המשנים שהסדר היעדים יש בו בעיות אינהרנטיות.
דברי דובר/ת #1255 | 16 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בסדר, נכון.
דברי דובר/ת #1258 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, רגע. - - -
דברי דובר/ת #1260 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לשאלת תורתו ואומנותו ושאלת הדח"ש וזה בדיוק הנקודה פה במורכבות, נכון? אנחנו מנסים פה לפצח איך מצד אחד מייצרים הסדר שהוא קולקטיבי, שהוא מסתכל על יעדים והוא מסתכל על קהילה והוא מסתכל על קולקטיב ומצד שני בסוף הוא צריך לגעת בפרטים באופן שיהיה להם תמריץ. הנורמה או הכלל ההתנהגותי הפסול מכוח הפסיקה הקיים היום איכשהו מתחבר בנקודה הזאת במובן הזה שהוא אומר הפלוני, התלמיד המסוים לא יקבל תמיכה לא משנה מאיזה מוצא הוא.
דברי דובר/ת #1262 | 73 מילים
◂ 75 הפסקות — לחצו להצגה
לא. הסעיף אחרי זה מתייחס - - - לתקציב שלא מומש.
דברי דובר/ת #1338 | 11 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
הכסף יושב בתוכנית תמיכה במוסדות תורניים. אומר חבר הכנסת שטרן נעביר אותו לתוכנית אחרת שבה כתוב הקמת מוסדות.
דברי דובר/ת #1349 | 18 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
המטרה היא שזה יחזור לאוצר המדינה.
דברי דובר/ת #1357 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לאוצר המדינה. אז אפשר לכתוב את זה פוזיטיבית. זאת אומרת ממש לכתוב. - - - אם יש סעיף בחוק יסודות תקציב, אני לא מתיימר להיות בקיא בו דיה אבל להפנות לסעיף שאומר שזה חוזר לאוצר, לקופה הכללית.
דברי דובר/ת #1359 | 37 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
בעניין יעדי האי-עמידה?
דברי דובר/ת #1381 | 3 מילים

פרוטוקול 526 — 2025-12-30 (28 דברי דובר/ת)

קודם כל, תודה לך על זכות הדיבור. שלא כהרגלי, גייסתי לטובתי היום שלושה חברים.
דברי דובר/ת #202 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאה אחוז. אני אבקש לתת לשמרית לדבר בתור התחלה. היא תדבר, ולכל היותר אני אשלים התייחסויות נקודתיות. הן מהמחלקה.
דברי דובר/ת #204 | 19 מילים
◂ 65 הפסקות — לחצו להצגה
לאבד מעמד הוא לא סנקציה פלילית. ברשותך, סליחה רגע, אני אבהיר ואחדד.
דברי דובר/ת #270 | 12 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאה אחוז. להבדיל מהמלש״ב שאינו חרדי, שאם הוא אינו ממלא את חובתו להתגייס, להתייצב לבחינות מקדמיות, ואז להתגייס, אזי חלה עליו הסנקציה הפלילית שקבועה בחוק שירות ביטחון.
דברי דובר/ת #274 | 27 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שי, תרשה לי, רגע. הנקודה היא שפה, בגלל הפורמט של מתווה היעדים, שבעצם אומר, by definition, חלק אמורים להתגייס וחלק אחר אמורים לא להתגייס, אזי אנחנו בעצם מדללים את חובת הגיוס האישית.
דברי דובר/ת #278 | 32 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, מירי, תרשי לי רגע להשלים את המשפט. ומשהחובה האישית נפגמת, היכולת להפעיל כנגדה סנקציה פלילית הולכת לאיבוד, מתאיינת. זה היה משפט הפתיחה, ועכשיו על הדבר הזה רצינו להתייחס רגע לפרק העיצומים. אם אדוני היו"ר יתיר לי, אני אשמח ששמרית, שהיא המומחית לעולם התוכן הזה, תתייחס.
דברי דובר/ת #281 | 46 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מר צוברי, תכף נתייחס גם לדבר הזה. אני אמרתי שהסנקציה הפלילית, האפליה באכיפה הפלילית, בזה שיש אכיפה פלילית, היא ביחס למלש״ב, לא לבעל התפקיד.
דברי דובר/ת #287 | 24 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת אשר, המצב יותר מורכב, כי ברגע שאותו אדם משתייך לתוך קבוצה מאוד גדולה, להלן הבריכה תוגדר כפי שתוגדר, של אנשים שהם כולם בפוטנציאל יכולים היו אולי להיכנס, אזי תהיינה טענת אכיפה בררנית לכל אחד מה-80 אלף או 100 אלף, והתוצאה תהיה שאפשרות האכיפה הפלילית התאיינה.
דברי דובר/ת #290 | 47 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
המערכת מחפשת לעמוד ביעדים, נכון? יש יעד קולקטיבי. אם עומדים ביעדים, בכלל, הסיכוי שיהיה מעקב ופיקוח ולתפוס את אותו אחד, היא מלכתחילה יותר קטנה. אבל אפילו אם כן, ויבואו חשבון עם אותו אדם, תהיה הטענה שאומרת, אבל מה אתם באים אליי? יש עוד 80 אלף בבריכה. למה באתם דווקא אליי?
דברי דובר/ת #305 | 50 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו אומרים שמועל היעדים הוא מאוד מאוד מדלל את החובה האישית.
דברי דובר/ת #307 | 11 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
בערוץ המנהלי של עיצומים, התפיסה הבסיסית שלו זה שזה לעניין הפרות שהן טכניות ביסודן, ואין בהן יסוד נפשי. ולכן, אם במקרה מסוים מתגבשת התשתית העובדתית, שבמקרה מסוים היה אירוע שבו מולאה הצהרת מרמה, הצהרת שווא, אזי, by definition, זה האפיק הנכון או האפיק הפלילי, ולכן כל דיון העיצומים פה הוא לא מתאים. כי דיון העיצומים הוא נועד להיות אכיפה כלכלית בעולם של רגולציה על שחקנים מאוסדרים. הפער בין זה לבין עולם התוכן שבו אנחנו מצוים, הוא מאוד משמעותי. ועוד משפט אחד. שככלל, בגלל הפער הזה, התפיסתי, בין עולם שבו יש יסוד נפשי ולכן הוא מותאם, לבין עולם של הפרות טכניות בבסיסן, כאילו של כן, לא, שחור, לבן, שזה העולם של העיצומים, התפיסה הבסיסית אומרת לא יכול להיות שתהיה גם פה וגם פה.
דברי דובר/ת #328 | 122 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בחצי משפט, בעולם הפלילי, כדי להוכיח עבירה, צריך להוכיח יסוד עובדתי. למשל, בעבירת הרצח, היסוד העובדתי זה שאדם א' הרג את אדם ב', היסוד הנפשי זה שהייתה לו כוונה להרוג אותו. אז הכוונה היא היסוד הנפשי, והרכיב הנפשי קיים בכל עבירה פלילית. סוף ההסבר.
דברי דובר/ת #331 | 44 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רק לחדד את הנקודה הזאת, ספציפית רגע לעניין הסעיף שלנו.
דברי דובר/ת #334 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אני רק אגיד רגע לעניין ההפרה. הסעיף שהוא בסיס ההפרה פה הוא לא 26ה(1) שממנו קראנו, אלא דווקא 26(ה) רבתי והרכיב הוא פסקה 5 שצריך לעשות בעל התפקיד בישיבה, שצריך להצהיר על זה שהמלש"ב המיועד יושב בישיבה. צריך לומר שגם בדבר הזה יש חוסר בהירות, כי בעצם כאשר אותו אורגן ישיבתי, ויהא זה ראש הישיבה או גזבר הישיבה, לא משנה, אותו אורגן ישיבתי יהא אשר יהא, כשהוא מצהיר, הוא מסתכל קדימה בזמן ולכן זו לא באמת הצהרה.
דברי דובר/ת #338 | 77 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא, רגע.
דברי דובר/ת #342 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ההפרה לא מתייחסת לדיווח.
דברי דובר/ת #346 | 4 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
לא. בסוף זה מתגלם לזה שמשרד החינוך מממן ותומך, אבל מעבר לזה הוא בודק שמתקיימים לימודים תורניים, שהם מתקיימים במסכת שעות.
דברי דובר/ת #364 | 21 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
עוד הפעם, בעולם העיצומים התפיסה היא כאמור טכנית, ולכן זה עולם שחור-לבן. או שהייתה הפרה ואז צריכה להיות אכיפה, או שלא הייתה הפרה ואין אכיפה.
דברי דובר/ת #392 | 25 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא.
דברי דובר/ת #396 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו לא תקצוב.
דברי דובר/ת #398 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חבר הכנסת אזולאי, זה מנגנונים מאוד שונים לתמוך במוסד ציבור, ולהגיד אני כמדינה מקצה כסף כדי לממן ולסייע במימון של גוף כלשהו, לבין האירוע פה שעניינו, שוב פעם, עולם התוכן הטבעי של עולם העיצומים, זו רגולציה כלכלית.
דברי דובר/ת #400 | 37 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
כולנו יודעים שלא היה אפילו מפקח אחד מאז חוקקו הסעיפים האלה.
דברי דובר/ת #405 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל הוא אומר שהרגולטור הוא לא רגולטור מנוסה.
דברי דובר/ת #407 | 8 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
לא, כל הפרק הזה, כל כולו, תוספת של הייעוץ המשפטי.
דברי דובר/ת #422 | 10 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
התשובה היא כנראה שכן.
דברי דובר/ת #431 | 4 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
כן.
דברי דובר/ת #440 | 1 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
לא ידוע לי על הליך כזה שהיה.
דברי דובר/ת #445 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, אבל השאלה אם הכלי הנוסף שמוצע, הוא מתאים לעולם התוכן.
דברי דובר/ת #447 | 11 מילים

פרוטוקול 525 — 2025-12-30 (3 דברי דובר/ת)

המודל פה - - -
דברי דובר/ת #236 | 5 מילים
◂ 138 הפסקות — לחצו להצגה
אדוני היו"ר, אנחנו נרצה להתייחס תפיסתית ועקרונית לכל הפרק, ואני חושב שאולי אם יתנו לנו, הרבה מההערות אולי יתייתרו.
דברי דובר/ת #375 | 19 מילים
◂ 202 הפסקות — לחצו להצגה
אבל ייאמר שאם מייצרים דיפרנציאציה לעניין הישיבות, אז זה משליך על כל ההסדר.
דברי דובר/ת #578 | 13 מילים

פרוטוקול 528 — 2026-01-04 (124 דברי דובר/ת)

רגע, אפשר רק הערה לסדר אדוני? 26כו1, גם הוא רלוונטי לדעתי לדיון הזה.
דברי דובר/ת #36 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
26כו1 בעמוד 29.
דברי דובר/ת #39 | 3 מילים
— המשך —
היות וההסדרים או לפחות חלקם נוגעים לאי-עמידה או נתלים באי-עמידה ביעדים יש משמעות לסעיף הזה שמקנה סמכות לשנות את היעדים.
דברי דובר/ת #40 | 20 מילים
◂ 195 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אבל התקנה הזאת - - -
דברי דובר/ת #236 | 7 מילים
◂ 83 הפסקות — לחצו להצגה
זה לא נכון. לא, לא.
דברי דובר/ת #320 | 5 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
זה לא קשור לסעיפים האלה.
דברי דובר/ת #335 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
לא לא רגע, סליחה - - -
דברי דובר/ת #341 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני חייב לחדד.
דברי דובר/ת #344 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע.
דברי דובר/ת #346 | 1 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה רגע לחדד את הנקודה הזאת.
דברי דובר/ת #350 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כשאביגדור מדבר על מי שאינו משתף פעולה הוא מדבר על מי שלא התייצב לרישום לפי סעיפים 3 ו-5, רישום ובדיקות ראשוניות על פי סעיפים 3 ו-5 שזה חלק מהתנאים לקבלת הדח"ש. ניקח את המשתמט החילוני. אדם שבגיל 18 לא התייצב ולא שיתף פעולה ולא עשה שום דבר - - -
דברי דובר/ת #353 | 50 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
תודה רבה. זאת אומרת - - -
דברי דובר/ת #356 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חבר הכנסת פרוש, היא הנותנת. הרי לא ייתכן מבחינת - - -
דברי דובר/ת #358 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אני אומר - - -
דברי דובר/ת #361 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אם יתיר לי חבר הכנסת פרוש אני יודע להציג את עמדתי. אני אחדד.
דברי דובר/ת #365 | 13 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
זאת אומרת כל הפרק הזה לא חל עליו. זאת אומרת כל הסנקציות האלה שבתוך הפרק הזה לא חלות עליו.
דברי דובר/ת #369 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בין אם הוא חובש כיפה ובין אם הוא לא חובש כיפה.
דברי דובר/ת #371 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה חל עליו? הסנקציות הכלליות של חוק שירות הביטחון.
דברי דובר/ת #373 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הנקודה פה המשמעותית – היות והסנקציות האלה לא חלות עליו אז גם המשתמט החרדי שאינו משתף פעולה הוא מחוץ למשחק של פרק ג1, זאת אומרת כל הסנקציות של מעונות, של רישיון הנהיגה – נעזוב רגע את האפקטיביות שלהן – גם הן לא חלות עליו כי הוא בכלל לא נכנס, הוא לא במשחק הזה בכלל.
דברי דובר/ת #375 | 54 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אין מניעה שהוא יקבל מעונות ואין מניעה שהוא יקבל - - -
דברי דובר/ת #378 | 12 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
אני אשיב.
דברי דובר/ת #385 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אשיב, אתה צודק. הנקודה פה היא שאנחנו מחוקקים פה – אתם, לא אנחנו – אתם מחוקקים - - -
דברי דובר/ת #387 | 20 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אני לא.
דברי דובר/ת #391 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם הוועדה - - -
דברי דובר/ת #393 | 5 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
אם הוועדה מחוקקת הסדר ייחודי ונפרד לבני הציבור החרדי גלומה בו ההבחנה לכל אורך המסלול לרבות לרמת הסנקציות. אבל מה אנחנו אומרים פה? אנחנו אומרים יש פה מתווה או יש פה מסלול משפטי אחר לגמרי שחל על מי שהוא - - -
דברי דובר/ת #400 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דתי-לאומי, על הציבורים האחרים המשרתים ולכן הכול בו אחרת. אפיקי ההתגייסות הם אחרים, אפיקי היציאה לדח"ש הם אחרים.
דברי דובר/ת #402 | 18 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אז אני אומר. אגב - - -
דברי דובר/ת #408 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על הייחודיות ועל הנבדלות.
דברי דובר/ת #410 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל לכן לשאלה שעלתה פה - - -
דברי דובר/ת #412 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
האם הוא יקבל מעונות בגיל 27 התשובה היא המשתמט, משתמט שעליו דיבר אביגדור יוכל לקבל מעונות - - -
דברי דובר/ת #414 | 19 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
לא.
דברי דובר/ת #420 | 1 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
עיקרון החוקיות מעצם - - -
דברי דובר/ת #435 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שוב פעם, מתווה היעדים.
דברי דובר/ת #437 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש פה בעיות אינהרנטיות, זו אחת מהן. יש בעיה אינהרנטית של חוקיות בדבר הזה כי לכאורה אדם אומר אני פעלתי כדין, פעלתי כחוק, מדוע - - -
דברי דובר/ת #440 | 27 מילים
◂ 81 הפסקות — לחצו להצגה
26טז אומר - - -
דברי דובר/ת #522 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הגעת לגיל הפטור, הכול לא חל עליך.
דברי דובר/ת #524 | 7 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
מה מהות השלילה? אם מראש אסור להם אז מה - - -
דברי דובר/ת #549 | 12 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אבל אז היא לא במסגרת החוק.
דברי דובר/ת #553 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
הם במסגרת החוק.
דברי דובר/ת #557 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה שהרמאים.
דברי דובר/ת #559 | 2 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
תלמיד הישיבה הוא מי - - זאת אומרת לכן ההגדרה הזאת היא לא מדויקת.
דברי דובר/ת #574 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לכאורה האוכלוסיה שאנחנו מדברים עליה היא מי שמחזיק בדח"ש. מי מחזיק בדח"ש?
דברי דובר/ת #576 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מי שהתחייב ללמוד 40 עד 45 שעות.
דברי דובר/ת #578 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת אזולאי, יש פה שוב פעם יש פה שתי אוכלוסיות שהן שונות. בוגר חינוך חרדי שאנחנו שמים אותו לעניין היעדים זה הגדרה אחת. זה הפוטנציאל. עכשיו אנחנו מדברים, אתה נותן את הכותרת אבל אין הגדרה כזאת בחוק לתלמיד ישיבה - - -
דברי דובר/ת #584 | 43 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
רגע אבל חבר הכנסת אזולאי קודם כל המושג - - -
דברי דובר/ת #593 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, קודם כל המושגים - - -
דברי דובר/ת #596 | 7 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, חבר הכנסת אזולאי.
דברי דובר/ת #603 | 4 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
קודם כל מושגית התיבה תלמיד ישיבה לא מוגדרת. מוגדרת המילה ישיבה, לא מוגדרת - - -
דברי דובר/ת #612 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, בסדר. מבחינת ההגדרות בסעיף ההגדרות לא מופיעה הגדרה תלמיד ישיבה, זה אחד. שניים, מבחינת האוכלוסיה שאליה הסנקציות האלו נועדו לחול אני חושב שלפחות משפטית איך שאני הבנתי את זה היא שהן נועדו לחול על מי שביקש וקיבל צו לדחיית שירות ומצוי בתוך תקופת דחיית השירות.
דברי דובר/ת #614 | 46 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אז לכן ההגדרה היא לא - - -
דברי דובר/ת #617 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה צודק שמי - - -
דברי דובר/ת #619 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מי הוא? מי שהצהיר שבכוונתו ללמוד 40 עד 45 - - -
דברי דובר/ת #623 | 12 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, בישיבה.
דברי דובר/ת #627 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה קורא לו ככה. החוק אינו קורא לו ככה.
דברי דובר/ת #629 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה גם טכני, יש קצת טכני.
דברי דובר/ת #631 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
זה גם מהותי. היא אומרת - - -
דברי דובר/ת #635 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הפער, על הפער שהוא הפער בין מה שקוראים לו "הרמאים". אלה שהצהירו שהם יושבים ולומדים אבל בפועל לא. ולכן הם הולכים ומחפשים להם ללמוד באקדמיה, לעבוד או מה שיהיה.
דברי דובר/ת #637 | 29 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
אז אם ככה אז צריך להגיד, ההגדרה פה - - -
דברי דובר/ת #645 | 11 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אבל הסנקציות הן לא רלוונטיות עליו.
דברי דובר/ת #669 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
את נכנסת לשוליים. אבל הן לא חלות עליו, זה לא רלוונטי אליו כי אם - - -
דברי דובר/ת #671 | 17 מילים
◂ 32 הפסקות — לחצו להצגה
לא בחוק הקודם. בחוק הזה.
דברי דובר/ת #704 | 5 מילים
◂ 57 הפסקות — לחצו להצגה
אבל חבר הכנסת אזולאי מה שאתה אומר - - -
דברי דובר/ת #762 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אתה הופך כלל וחריג.
דברי דובר/ת #765 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה הופך כלל לחריג.
דברי דובר/ת #767 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
להגיד אנחנו מטילים את הסנקציות רק על אלה שהם לא יכולים - - -
דברי דובר/ת #770 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז זה חריג.
דברי דובר/ת #772 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
להגיד מי שבציבור החרדי אין לו - - -
דברי דובר/ת #774 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה החריג.
דברי דובר/ת #776 | 2 מילים
◂ 51 הפסקות — לחצו להצגה
זה דמי ביטוח מינימליים.
דברי דובר/ת #828 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, רגע, צריך להסביר את זה. ב-348.ה. לחוק הביטוח הלאומי יש, חוק הביטוח הלאומי אומר אדם שעובד גוזרים את דמי הביטוח הלאומי שלו משכרו.
דברי דובר/ת #831 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם הוא מובטל יש איזשהו מספר מוחלט שהוא כלומר אבסולוטי, הוא לא נגזר משכרו כי אין שכר.
דברי דובר/ת #833 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא. מהמינימום הזה יש עוד מחיר מופחת לכל מיני קבוצות, בעיקר סטודנטים. אם אני זוכר נכון זה משהו כמו 80.
דברי דובר/ת #835 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ויש סעיף מיוחד שהוא סעיף קטן ה' שמוזכר פה שאומר אם אתה תלמיד ישיבה אתה לא תשלם 87 שקלים אלא נדמה לי 39 או משהו סביב המספר הזה. זאת אומרת שהוא תעריף ייחודי נמוך מכלל נמוך, נמוך מהמובטל שמשלם - - -
דברי דובר/ת #837 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משהו כמו 160 שקל. נמוך מהסטודנט משהו כמו 87 שקלים. הוא ישלם 39 שקלים, נדמה לי. אני לא זוכר את המספר.
דברי דובר/ת #839 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז כיום בעקבות פרשנות שניתנה אז הוא עמד על אותו תעריף של המובטל.
דברי דובר/ת #841 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
של הסטודנט?
דברי דובר/ת #843 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, של המובטל.
דברי דובר/ת #845 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה של המובטל למיטב זיכרוני. זאת אומרת הוא מועמד על התעריף של המובטל ולא על התעריפים המופחתים.
דברי דובר/ת #848 | 17 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
הסנקציה שמוצע לשלול ממנו פה כן. זאת אומרת - - -
דברי דובר/ת #853 | 11 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
נקודת המוצא של חוק הביטוח הלאומי קובע תעריף נמוך באופן קיצוני וחריג ביחס לכל הקבוצות האחרות. זאת אומרת ביחס, בוודאי ביחס לעובד שמשלם כגזירה משכרו, גם ביחס למובטל שמשלם תעריף נמוך קבוע, גם ביחס לסטודנט שמשלם כחצי מהתעריף של המובטל. תלמיד הישיבה משלם כחצי מהעובד - - -
דברי דובר/ת #862 | 48 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע - - -
דברי דובר/ת #864 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לכן עצם העובדה שיש נורמה ייחודית לתלמיד הישיבה זה הדבר החריג ושוב - - -
דברי דובר/ת #866 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז זה מה שאני רק רציתי להגיד אבל אני אחכה שתינתן לי רשות דיבור.
דברי דובר/ת #868 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל אמרתי רק אמירות כלליות.
דברי דובר/ת #871 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
הסנקציה משמעותה ששוללים ממנו את זכות היתר.
דברי דובר/ת #877 | 7 מילים
◂ 300 הפסקות — לחצו להצגה
נהלל הוא קיבוץ ולכן הוא מתואגד בישות משפטית נפרדת.
דברי דובר/ת #1178 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מזכיר שזה - - -
דברי דובר/ת #1180 | 6 מילים
◂ 68 הפסקות — לחצו להצגה
המשמעות היא שלא יוצא חוטא נשכר ולא יוצא המקיים הדין גם לא יוצא נשכר. זאת אומרת אין קשר בין התנהגותו של הפרט לבין התוצאות או הנפקויות המשפטיות.
דברי דובר/ת #1249 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא יכול להתנהג כדין וסופג סנקציות - - -
דברי דובר/ת #1251 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ומאידך גיסא, יכול להיות שהוא לא נהג, אבל זה הקושי.
דברי דובר/ת #1253 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל זה הבעיה, זה הקושי. כל הקבוצה הזאת גם אם היא בנפרד - - -
דברי דובר/ת #1256 | 15 מילים
◂ 80 הפסקות — לחצו להצגה
לא, רגע, מירי אם המצב הוא אחיד, אם הנורמה המשפטית היא אחידה והיא חלה באופן אחיד על כולם אז יש סל סנקציות ידוע וקבוע שהוא הסעיפים הקבועים היום בחוק שירות ביטחון.
דברי דובר/ת #1337 | 31 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
והוא חל ללא קשר לכיפה הסרוגה, השחורה או היעדר הכיפה על ראשו של המלש"ב אם הוא לא עומד בחובתו. פה נוצר סט דינים שונה לקבוצה הזאת כמו שקובי היטיב לתאר, לקבוצה הזאת אנחנו מייחדים דין נפרד.
דברי דובר/ת #1339 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ובדין הנפרד הזה - - -
דברי דובר/ת #1341 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בדין הנפרד הזה אנחנו בונים - - -
דברי דובר/ת #1343 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל רגע, מה זה, כל הצעות החוק שאנחנו מדברים עליהם זה כוח תא"ל ג1.
דברי דובר/ת #1345 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
המקורי ועכשיו.
דברי דובר/ת #1347 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר.
דברי דובר/ת #1349 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא בכולם. זה מ-2022, בסדר.
דברי דובר/ת #1351 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה ברצף החקיקה.
דברי דובר/ת #1354 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
עזבי את הנוסח המוצע כי הנוסח הוא, אנחנו הצגנו את עמדתנו שהנוסח הכחול אנחנו חיווינו את דעתנו שהוא לא רלוונטי כבר מזמן ונדמה לי שזה היה כבר קונצנזוס שהתגבש כבר בדיונים הקודמים של השיח.
דברי דובר/ת #1357 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל הנקודה היא שמתייצר פה פער בין התוצאות של אי-ההתגייסות לחרדי אל מול בני הציבורים האחרים. באיזה מובן? שבני הציבורים האחרים שאינם ממלאים את חובת השירות האישית חלה עליהם סל מסוים של סנקציות פליליות במהותן. אנחנו נכריז עליהם משתמטים, אנחנו נכריז עליהם עריקים, אנחנו נרדוף אותם עם משטרה צבאית, אנחנו נעמיד אותם לדין צבאי, יש לנו סעיפים בחוק העונשין ובחוק שירות צבאי שהם סעיפים עונשיים ואנחנו בסופו של יום נעמיד אותם לדין על אי-התייצבות לשירות או על כל אחד מהסעיפים הרלוונטיים וזה יהיה הכלי המשפטי שלנו.
דברי דובר/ת #1359 | 86 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לאוכלוסיה הזאת אנחנו אומרים - - -
דברי דובר/ת #1361 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואילו כאן אנחנו אומרים - - -
דברי דובר/ת #1363 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
כאן אנחנו אומרים החובה האישית שלך מדלדלת.
דברי דובר/ת #1367 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כי אין פה חובה אישית אלא יש איזו חובה קולקטיבית שאם אחרים עומדים בה אז אתה פטור דה-פקטו.
דברי דובר/ת #1369 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שתיים - - -
דברי דובר/ת #1371 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שתיים, הנפקויות הן לא במישור הפלילי. הנפקויות הן סל מסוים של נפקויות אחרות, לא פליליות, ובהגדרה אתה לא חשוף בכלל להליכים פליליים ואחרי זה - - -
דברי דובר/ת #1373 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, רגע, רגע.
דברי דובר/ת #1375 | 3 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
לא, איילת אני אומר, אני קודם כל מציף את הקושי האינהרנטי שבמתווה החקיקה פה שהוא אינהרנטי לעצם הקונספט שאנחנו, רגע - - -
דברי דובר/ת #1387 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כשאנחנו מייצרים דין נפרד - - -
דברי דובר/ת #1389 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה א'. זאת נקודת פתיחה - - -
דברי דובר/ת #1391 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
זו לא האמירה. האמירה על המובחנות.
דברי דובר/ת #1397 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, רגע. אז שנייה.
דברי דובר/ת #1400 | 4 מילים
◂ 166 הפסקות — לחצו להצגה
אז אני אשיב, רגע, אני אשיב.
דברי דובר/ת #1567 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, אני אחלק את התשובה. אחת, אחת - - -
דברי דובר/ת #1570 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חלק ראשון - - -
דברי דובר/ת #1572 | 5 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, חבר הכנסת אזולאי כמה רכיבים לתשובה.
דברי דובר/ת #1580 | 7 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
רכיב ראשון לתשובה, אם אתה כורך את זה כזכות של המשפחה אז גם לאשתו של זה לפחות מבחינת הדין אין מניעה שהיא תוציא רישיון כך שהזכות של המשפחה כמו שאנחנו מכירים בקונספט של זכות משפחתית לרישיון נהיגה אז עדיין יש לו - - -
דברי דובר/ת #1587 | 44 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מודה שאני לא הבנתי את הרציונל. השאלה ששאלה חברת הכנסת כהן - - -
דברי דובר/ת #1589 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זה נכון אבל חברת הכנסת באופן ספציפי רגע לסעיף לענייננו חברת הכנסת כהן שאלה למה 23 ולא 26 ועל זה השבת כי בגיל 23 כבר יש משפחה וילד.
דברי דובר/ת #1591 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לכן אנחנו מורידים את הסנקציות?
דברי דובר/ת #1593 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אנסח במילותיי אם אני מבין נכון את הטיעון שלך. אתה אומר בגיל 23 כשהוא כבר נשוי עם ילד זה הופך להיות לא מידתי?
דברי דובר/ת #1595 | 24 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אני אשלים, רק על הסעיפים. אני חושב שכן יש פה פגיעה בזכויות חוקתיות ואז השאלה היא היא בהחלט על המידתיות שלהן ובכלל זו שאלה יסודית. אני חושב שהשאלה הזאת לפני ששואלים אותה על הסנקציות צריך לשאול אותה על הגבלת חופש העיסוק מלכתחילה שהיא בסוף - - -
דברי דובר/ת #1604 | 47 מילים

פרוטוקול 529 — 2026-01-04 (1 דברי דובר/ת)

סליחה רגע - - - - - -
דברי דובר/ת #283 | 8 מילים

פרוטוקול 530 — 2026-01-04 (79 דברי דובר/ת)

וגם שאלת היעדים נכנסת פה.
דברי דובר/ת #14 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אין בעיה - - -
דברי דובר/ת #17 | 5 מילים
◂ 22 הפסקות — לחצו להצגה
- - - שאומר, נרחיב את סל הכלים שניתן לרשויות הצבא, לצורך הדיון, לאכוף את חובת הגיוס האישית שחלה על כל אדם.
דברי דובר/ת #40 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ולכן, אם כל אדם שאינו עומד בחובה שלו, יהיה לנו סל כלים רחב יותר להשתמש בו, זה משפטית, בלי להתייחס לתוכן אותו סל, ובהתייחס לכל סנקציה כזאת, צריך להתייחס אליה לגופה אבל תפיסתית, אנליטית, אם הדין הוא אחיד, קרי, יש סל רחב יותר ומגוון יותר, של סנקציות לגיטימיות כשלעצמן, וצריך לבחון כל אחת מהן, והן יחולו רוחבית באופן שוויוני, זה אינו בעייתי, ובלבד שזה לא יכול להיות תלוי בכל מיני הסדרים שהם ייחודיים רק לציבור הזה.
דברי דובר/ת #42 | 76 מילים
◂ 117 הפסקות — לחצו להצגה
יש שורה של השלכות - - -
דברי דובר/ת #160 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש שורה של השלכות למשמעות של עשיית גוף לגוף - - - כלומר יש פה - - - אני משתמש בזהירות במונח שהוא כנראה לא מדויק להקשרנו, אבל בכל זאת אני משתמש בו, זו חצי הלאמה של גוף פרטי, מהמשפט הפרטי, ומתחילות לחול עליו חובות של המשפט הציבורי. מייצוג שוויוני של נשים, דרך בחירות כדי שהוא יהיה יציג.
דברי דובר/ת #162 | 58 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, מה שאתה מציע, חבר הכנסת טור פז, הוא בעיניי הרבה-הרבה יותר מורכב ומסובך - - -
דברי דובר/ת #164 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אל מול להוציא כליל מן החוק מעמד סטטוטורי לגוף - - -
דברי דובר/ת #167 | 12 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
זה קשור באופן מובנה לשיקולים שאמורה הוועדה לשקול. ככל שהשיקולים - - -
דברי דובר/ת #192 | 13 מילים
◂ 88 הפסקות — לחצו להצגה
אני אשמח להתייחס לנקודה הזאת כשתהיה לי זכות דיבור - - -
דברי דובר/ת #281 | 12 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
בכחול הייתה תכלית אחרת - - -
דברי דובר/ת #291 | 7 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
היא הנותנת. מה אני גוזר ממה שאתה אומר? אני אלמד ממה שאתה אומר.
דברי דובר/ת #309 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני אשתדל רגע להתכתב עם דבריך.
דברי דובר/ת #311 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה אומר, התמריץ שעובד פה, ככל שעובד התמריץ, הוא בכלל לא עובד על הפרט, הוא עובד, אם בכלל, על ההורים שלו. כלומר את הפרט אנחנו - - -
דברי דובר/ת #313 | 28 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
ניתן כוח לגורם פרטי לתת - - -
דברי דובר/ת #332 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
לי זה חדש, האירוע. חבר הכנסת פרוש, אני לא יודע עובדתית מה היה. אם הותנתה סמכות האישור ליציאה מהארץ באישורו של גורם פרטי - - -
דברי דובר/ת #338 | 26 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
הקשר הוא השלכות הכלכליות של שירות המילואים הנוכחי - - -
דברי דובר/ת #349 | 11 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
זה לא נתון שהוא רשמי, נכון, חבר הכנסת אזולאי?
דברי דובר/ת #374 | 9 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת אזולאי, רק להבין עד סוף את משמעות הדברים שאתה אומר. אמרתי קודם שמה שקורה פה זה שיש - - -
דברי דובר/ת #386 | 22 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שאלות הבהרה. יש פה שתי הסדרות של אפיקים משפטיים שונים. האחד הוא חובת הגיוס האישית והסנקציות שקבועות בחוק - - - נפרד עצמאי לבני הציבור החרדי, וסל הסנקציות שבסופו הוא אחר. אתה אומר, את הסנקציות נחיל באופן גורף על כולם, גם על בני הציבורים האחרים - - -
דברי דובר/ת #391 | 48 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רק על משתמטים.
דברי דובר/ת #393 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אם על החרדי מופעלות הסנקציות - - - ראויה והיא נכונה - - - אבל בהנחה שסיכמנו סל סנקציות ואותה אנחנו מחילים באופן גורף לכל אורך החזית על בני כל הציבורים באופן אחיד, זה נראה לי נכון, אבל המנגנונים שקבועים בפרק הזה, קרי - - -
דברי דובר/ת #398 | 46 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה הציבור היחיד שהוא - - -
דברי דובר/ת #400 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חבר הכנסת אזולאי, יש פה שני מנגנונים. האחד, אי-עמידה ביעדים, והשני, מנגנון הפטור. שני המנגנונים האלה הם ייחודיים לפרק הזה, והסנקציות הללו מתכתבות עם שני המנגנונים הללו. אם אתה מבקש להחיל את הסנקציות הקבועות פה בלי להתייחס לתוכנן, אלא בהנחה של להחיל סל רחב ומקיף יותר של סנקציות באופן גורף, אי אפשר לעשות את זה בלי להתכתב, לעיין, או להחיל באופן רוחבי את שאלת העמידה ביעדים ואת שאלת גיל הפטור.
דברי דובר/ת #402 | 70 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אבל אי אפשר להחיל מדרגות.
דברי דובר/ת #404 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת פרוש, אתה מנסה - - -
דברי דובר/ת #407 | 8 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
המשתמט ברגע שהוא מוכרז משתמט, אבל - - -
דברי דובר/ת #419 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא.
דברי דובר/ת #421 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא, סליחה.
דברי דובר/ת #423 | 3 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
המגמה של הוועדה היא להחיל את הסנקציה - - -
דברי דובר/ת #432 | 10 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
סעיף 43, אני רק אדייק - - - זה מה שאני אומר, זה פותר את הבעיה.
דברי דובר/ת #449 | 16 מילים
◂ 261 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה להתייחס גם לסעיפי החוק, ואשתדל להתייחס ממש בנקודות לרכיבים הרבים השונים, וגם לשאלות והערות שעלו פה לאורך הדיון. אתחיל מנקודת המוצא הנוכחית. כפי שנכתב גם בחוות דעת המשנים, נקודת המוצא הנוכחית היא מצב דברים שחלות בו כבר היום סנקציות, והצעת החוק, וזה נעדר מהדיון עד היום, מסירה את הסנקציות הקיימות. כלומר, הצעת החוק מחזירה את המצב לטרום הסנקציות, ודוחה את כניסתן לתחולה של סנקציות חלופיות, או את הסנקציות הללו ברובן, עד לאחר מצב אי-עמידה ביעדים. וזאת נקודה ראשונה בעייתית. תן לנו דוגמה איזו סנקציה זה מסיר.
דברי דובר/ת #711 | 88 מילים
— המשך —
זה מסיר גם את הסיפור של תמיכה בישיבות, וגם את הסיפור של המעונות, ואלה שני הדברים הגדולים והעיקריים, אבל הצעת החוק משיבה על כנה את היעדים.
דברי דובר/ת #712 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי, חיכיתי באורך רוח לזכות הדיבור. אני בכל זאת מבקש - - -
דברי דובר/ת #714 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חושב שצריך לשים על השולחן את העובדה שהצעת החוק משיבה את הגלגל לאחור מבחינת תחולת סנקציות. וזה מצב הדברים שהיא עושה מבחינה משפטית. זה מצב הדברים גם העובדתי - - -
דברי דובר/ת #716 | 32 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ההסדרה החקיקתית היא מייצרת מחדש את המצב המשפטי, נכון. - - -
דברי דובר/ת #718 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היא מאיינת את הסנקציות הקיימות ואומרת נדחה תחולה לאיזושהי נקודת זמן עתידית. זו הנקודה הראשונה שצריך לשים אותה על השולחן. הבעיה השנייה, ואני רוצה רגע לחזור לנקודה הזאת - - - דרור, אני לא הצלחתי להבין את זה, ואני חושב שגם היא לא מבינה.
דברי דובר/ת #720 | 44 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. עכשיו לנקודה הבאה. דיברנו פה בבוקר על בעיית האינהרנטיות של החקיקה. ועלה פה, ואני רואה לנכון לשים על זה דגש כאמירה משפטית, בעיה יסודית של חוקיות. והדבר עולה בשני מובנים. גם העלה את זה חבר הכנסת רם בן ברק, שאינו פה. הוא אמר, "נגיד שיש עמידה ביעדים, למה אתם באים ומטילים את הסנקציות של 26(21) על מי ש - - -" כאילו, "יש עמידה ביעדים, מה אתם רוצים? למה אתם מטילים סנקציות?" וכמובן, ביתר שאת זה עולה כאשר אנחנו במצב של אי-עמידה ביעדים, ואנחנו במצב דברים שבו מבקשים להטיל את הסנקציות על אי-עמידה ביעדים, ואתה בא ואומר, רגע, אבל האנשים האלה פעלו כדין. הם פנו וביקשו דח"ש, נתנו להם דח"ש, ובואו נניח שהם גם עומדים בתנאי הדח"ש, הם לא רמאים, הם לא שקרנים, הם אחרי הכול יושבים ולומדים. למה את באה איתם בחשבון? יש בעיה יסודית, אינהרנטית, של חוקיות, וזה כנגזרת ממתווה היעדים, שבו אין קשר ישיר בין התנהגותו האישית של פרט פלוני לבין הנפקויות שחלות עליו.
דברי דובר/ת #722 | 158 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. הנקודה השלישית שעלתה פה הייתה השאלה על גיל הפטור, ועמדנו על זה, וזה די התחדד גם בדיון, אבל חשוב רגע גם לומר את זה בצורה מסודרת. גיל הפטור אינו רק גיל פטור מחובת השירות, גיל פטור מעולם הסנקציות. עלה פה הדיון והורחב על מה צריך להיות גיל התחולה של הסנקציות ואמרת גם את מירי, שצריך לבחון כל סנקציה לתוקפה מתי היא הופכת להיות אפקטיבית, כי אם רכישת דירה היא במועד מאוחר יותר, ממילא הסנקציות - - -
דברי דובר/ת #724 | 78 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר גמור, זאת נקודה חשובה. הנקודה הבאה שאני אתייחס אליה ועלתה פה גם היא לאורך היום, הפער של שני המסלולים בין סל הכלים, שהם אכיפה כלכלית ומינהלית לבין האכיפה הנורמלית או הרגילה, או הקיימת, של חוק שירות ביטחון, שהיא האכיפה הפלילית, שזה פער שהוא משמעותי וגם הוא בעייתי. כעת לעניין המידתיות שהעלה חבר הכנסת אזולאי, ולצערי הוא לא פה. חבר הכנסת אזולאי דיבר על המידתיות, ספציפית הוא דיבר על זה בהקשר של רישיון נהיגה, אבל - - - וסליחה שהוא לא פה, אני מדבר עם מישהו - - - הוא קצת דילג על המבנה של הניתוח החוקתי. הניתוח החוקתי מתחיל מתכלית ראויה, עובר לקשר רציונלי, ורק אחרי שצלחנו את אלה אנחנו מגיעים לעולם המידתיות. כאשר הדיון ברכיבים השונים צריך לשאול את עצמי עד כמה - - - קודם כול, התכלית בכלל - - - כלומר, האם אנחנו יכולים לקשור את הקשר הרציונלי בין סנקציה ספציפית, כאשר אנחנו סבורים שהיא פוגעת בזכויות? ולשאול את שאלת המידתיות שלה. פה גם חבר הכנסת אזולאי גם בנקודה הזאת לטעמי לא דייק, כאשר הוא דיבר על רישיון נהיגה כאיזושהי זכות חוקתית. אין זכות. זכות לחופש תנועה אין משמעה זכות לרישיון נהיגה. אין לאדם זכות לרישיון נהיגה, הוא צריך לפנות ולבקש ולעבור תהליך הכשרה מסוים, והוא צריך לעבור טסט. זאת אומרת, עומדת לו הזכות לנסות להשיג רישיון, אבל אין לו זכות לקבל רישיון נהיגה.
דברי דובר/ת #726 | 218 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר גמור. אבל עצם העובדה שיש רישוי אומר שהזכות היא מראש מוגבלת. זאת אומרת, זו לא זכות קיימת שנתונה לכל המבקש, אלא - - - זה להבדיל מחופש התנועה. גם בדבר הזה, נדמה לי שחבר הכנסת אזולאי לא דייק, כי הוא השווה לתקופת הקורונה ולכניסה והיציאה מהארץ, ששם זו זכות חוקתית שמעוגנת במפורש בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. גם את הדבר הזה צריך לחדד. הנה, הזכרתי את חבר הכנסת אזולאי, והוא חזר, בדיוק. לעניין זכות היציאה בקורונה שהייתה - - - זה לא היה רק חופש תנועה, אלא ממש זכות חוקתית מפורשת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ליציאה מישראל ולכל אזרח לכניסה לישראל. זאת זכות חוקתית מפורשת, כתובה עלי ספר. זאת להבדיל מחופש התנועה, ועוד יותר להבדיל מהזכות לרישיון נהיגה, שהיא לא זכות חוקתית. זאת אומרת, רישיון נהיגה, כדי לקבל אותו, אתה צריך לפנות. יש רגולציה שלמה שמגבילה את הזכות הזאת, ורק אם אתה עומד בהכשרה מסוימת של שיעורי נהיגה, וברישיון נהיגה.
דברי דובר/ת #728 | 150 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
עוד לפני חוץ לארץ. אמרתי קודם, אתה דיברת על המידתיות, אני חושב שלפני שקופצים למידתיות, הניתוח החוקתי מתחיל מהתכלית הראויה, עובר דרך הקשר הרציונלי, ומגיעים למידתיות. השאלה הראשונה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, ביחס לכל אחת מהסנקציות, אם אנחנו יודעים לקשור את הקשר הסיבתי הרציונלי, כלומר, לא סיבתי, הרציונלי, בין - - - האם אנחנו יודעים לקשור את הקשר הרציונלי בכל אחת מהסנקציות לבין עידוד הגיוס? פה בנקודה הזאת אני רוצה להתייחס לדברים שאמרה חברת הכנסת כהן, ונדמה לי שמירי ענתה על נקודה אחרת. לפחות איך שאני הבנתי את דבריה של חברת הכנסת כהן,
דברי דובר/ת #731 | 94 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה שהיה לי להגיד על חוץ לארץ, אמרתי כבר קודם, באותו סעיף 43, כל מלש"ב ויוצא צבא שהתגייס כבר, זו לשון הסעיף, הוא חייב באישור מהצבא, וזה ללא מגבלת זמן וללא מגבלת גיל. בעוד שפה אנחנו אומרים, רגע, המלש"ב החרדי - - -
דברי דובר/ת #733 | 43 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא.
דברי דובר/ת #735 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
המשמעות היא שההסדר הכללי שחל על כל שאר האוכלוסייה, הוא הסדר שאומר, אם אתה חייב שירות בין שאתה עוד מלש"ב, לבין שאתה יוצא צבא ובתוך הכוחות הסדירים, כלומר, כבר התגייסת ואתה בתוך הצבא, אבל עוד לפני כן, כשאתה מלש"ב, אתה, כדי לצאת, מרגע שנהיית בן 16 וחצי ואתה עכשיו נכנסת בגדר מלש"ב, תפנה לצבא ותקבל אישור יציאה מן הארץ. וזה ללא מגבלת זמן, זה רץ קדימה בזמן. בעוד שפה אנחנו גם - - -
דברי דובר/ת #737 | 74 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא בשירות מילואים.
דברי דובר/ת #740 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אמרתי, או מלש"ב, או הכוחות הסדירים. כלומר, או כשאתה עוד מלש"ב, או כשאתה מיועד לשירות ביטחון, או כשאתה בתוך הצבא, בתוך הכוחות הסדירים. לא אחר כך במילואים.
דברי דובר/ת #742 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מתייחס רגע ללשונו של סעיף 43. ולכן האמירה שאומרת למלש"ב החרדי אנחנו נחתוך את המגבלה הזאת בגיל, לא משנה אם זה 26 - - -
דברי דובר/ת #744 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל זאת ברירת המחדל - - -
דברי דובר/ת #746 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, הוא לא כמו המילואימניק.
דברי דובר/ת #748 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תיכף אני דבר על ועדת החריגים, תכף אני אגיע.
דברי דובר/ת #750 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
במקרה הזה כן, אני מסכים.
דברי דובר/ת #752 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מסכים, הנקודה שדווקא בדבר הזה יש הקלה.
דברי דובר/ת #754 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אומר שבהקשר הספציפי של המגבלה על יציאה מן הארץ, ההסבר הכללי אומר, אם אתה חייב בשירות ביטחון, בין כי עדיין לא התגייסת בכלל, אתה מלש"ב, ובין שהתגייסת ואתה בכוחות הסדירים, כי אתה בזמן שירות החובה שלך, בזמן הזה אינך יכול לצאת מן הארץ, אלא בהיתר מן הצבא. זה סעיף 43. והדבר הזה נמשך ברצף ללא מגבלת זמן, אין מועד סופי. כלומר, אם אתה בדחיית שירות הולכת וחוזרת ונמשכת - - - אגב, יש שם גם התייחסות לסעיפים של דחיית שירות בין היתר לפי 36. אבל אם אתה, נגיד לצורך הדיון, עשית שנת שירות, ואחרי זה הלכת, הסכימו לדחות לך בעוד שנה וכדומה, אתה לא יכול לצאת בלי - - -
דברי דובר/ת #756 | 111 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא לא מסתיים.
דברי דובר/ת #758 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסוף השירות הסדיר, איילת, כלומר, במילים אחרות, אחרי שיצאת ידי חובתך בפועל. ואילו פה אנחנו באים ואומרים למלש"ב החרדי, אתה בגיל יחסית צעיר, 23 או 26, והגם שלא מילאת את חובת השירות הצבאי שלך, כי אין לך באמת חובת שירות צבאי, כי יש יעדים, אנחנו תוחמים את המגבלה הזאת בגיל מוקדם הרבה יותר, שהוא 23, גם אם זה יהיה 26. זו הקלה ביחס לדין הכללי, זו לא החמרה, זו הקלה ביחס לדין הכללי.
דברי דובר/ת #760 | 73 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל הוא סיים את שירותו הסדיר, מירי.
דברי דובר/ת #762 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ההסדר היום אומר, אם אתה חייב שירות ולא מילאת עוד את חובתך, לא יצאת ידי חובתך, אזי אתה לא יכול לצאת אלא באישור הצבא.
דברי דובר/ת #764 | 24 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
זאת אומרת שיש הבדל בפרקטיקה, ויכול להיות שהיא נגזרת - - -
דברי דובר/ת #769 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא דיברתי על נתונים. אני מדבר רגע על המצב הנוכחי.
דברי דובר/ת #771 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה שאמרה חברת הכנסת מירב כהן, ונדמה לי שאת השבת לה - - - חברת הכנסת כהן להבנתי אמרה, הסנקציות בסעיף 26טז1, שאמורות לחול מיידית, וסל הסנקציות האחרות שנכנסות בתוקף אחרי אי-עמידה ביעדים, שנה ראשונה, ושנייה ושלישית, בואו ניקח את כולן, נכניס אותן ישר לנקודת ההתחלה. ואת השבת לה על 26. כלומר, למה הן חלות עד 26 ולא מעבר לזה. אלה שתי שאלות נפרדות.
דברי דובר/ת #773 | 64 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ההחלה של כל הסנקציות באופן מיידי ההיגיון בה זה שהן - - - וזה אגב מה שנכתב בחוות דעת האוצר על זה שהפרט ידע לתכנן את צעדיו - - -
דברי דובר/ת #775 | 30 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אם מכניסים למסגרת זמנים אחת ואומרים לפרט החרדי, "דע לך, לא התגייסת, אזי יחולו עליך סל הסנקציות, רשימת מכולת, נתונה וידועה", זה נותן לו את אפשרות הניהול והבחירה של צעדיו בצורה מושכלת, ולא בתלות למה שכן או שלא יעשו אנשים אחרים שהוא אינו מכיר ואין לו שליטה עליהם, באיזשהו עתיד לא ידוע.
דברי דובר/ת #778 | 52 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הבעיה בזה היא שיש לזה התנגשות אינהרנטית - - הבעיה היא אינהרנטית בתפיסת החוקיות, בתפיסה שאדם נושא בתוצאות של החלטותיו, בחירותיו וצעדיו. גם מעשיו וגם מחדליו. ופה אנחנו מנתקים את הזיקה הזאת, אנחנו מטשטשים את החובה האישית, זה מצד אחד. ומצד שני גם את הנפקויות האישיות, הן מאבדות קשר להתנהגות - - -
דברי דובר/ת #780 | 53 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אמרתי שאתה לא נותן לו את הוודאות, כי כאשר אתה מכניס סנקציות עתידיות, ישנות - - -
דברי דובר/ת #783 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עוד פעם, אני אגיד שוב. בדין הכללי, אדם נושא ויודע שיש תוצאות מסוימות למעשיו. אם עברת עבירה פלונית, יש סנקציה פלילית מסוימת בצידה. אם אתה חב במס ולא שילמת, יש סל מסוים של סנקציות שיכולות לחול. אם פעלת כדין, אתה יודע מה אמורות להיות התוצאות. יש ודאות. ויש זיקה מאוד הדוקה בין המעשה או המחדל שאתה עושה לבין הנפקויות של המעשה או המחדל הזה. פה, מודל היעדים, קורים שני דברים- - -
דברי דובר/ת #785 | 72 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כי אם אתה מחיל את כל הסנקציות - - -
דברי דובר/ת #788 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן. זה דבר משמעותי מאוד. יש הבדל גדול מאוד - - - וזה עלה גם בניתוח של האוצר ובעמדות שהן הוגשו פה. שדיברו על זה שהסנקציה צריכה להיות ודאית. שאדם צריך לדעת, כדי להכווין את התנהגותו ולנהל את ענייניו, הוא צריך לדעת שהסנקציה היא ודאית, מיידית וארוכת טווח. מה שקורה פה זה שהוודאות הולכת לאיבוד כי הוא לא יודע אם תהיה או שלא תהיה עמידה ביעדים באיזה שהן שנים בעתיד. היא לא מיידית, כי תהליך או תאריכים הולכים - - -
דברי דובר/ת #790 | 81 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לכן אני אומר שהמודל הזה של הכנסה מדורגת של הסנקציות לאורך שנים, היא פוגעת באפקטיביות - - - לשאלת הקשר הרציונלי.
דברי דובר/ת #792 | 21 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
אני רק אנצל את הדקות האחרונות שיש לי כדי להתייחס לעוד כמה נקודות שוב. לעניין ועדת החריגים, שני דברים. אחד לעניין הנושא שעלה פה שוב ושוב, וגם התייחסנו אליו. יש בעיניי בעיה אינהרנטית בלקחת אורגן של גוף פרטי ונותנים לו כוח סטטוטורי, מעמד סטטוטורי. זה נכון גם אם הוא מייעץ, אבל קל וחומר אם הוא נציג וחבר בעצמו בגוף המקבל החלטה. עצם העובדה - - - גם כשכמייעץ יש לו משקל שאין לשחקנים אחרים אם הם מייעצים לא סטטוטוריים, ולכן יש פה בעיה אינהרנטית שפתרונה לטעמי הנכון הוא להוציא כליל מהמעמד הסטטוטורי את נציג ועד הישיבות. זה דבר אחד. דבר שני שרציתי רגע להגיד פה על הדבר הזה, זה כמובן שיקול הדעת. העניין פה של שיקול הדעת הוא מאוד דרמטי. עלו פה כל מיני דברים לאורך היום, אולי זה צריך להכיר את החברה, ואולי צריך להבין את הישיבה, ואולי- - - אני לפחות, כשקראתי את הסעיף, הבנתי את זה כמשהו אחר, ודובר פה על ההבנה של שיקול הדעת כעניינים פרטניים, קריטריונים מאוד מאוד אישיים, מחלה ספציפית, צורך ספציפי, צורך משפחתי ממוקד, דברים פרטניים מאוד-מאוד, להבדיל מאשר הסדרה של מקרים רחבים. זה גם עלה פה. לבסוף, אני רוצה רגע לנצל את הדקה הזאת כדי להגיד מה שאמרתי בתחילת היום על 26כו1. 26כו1 מקים סמכות לוועדה לפי 26כו9, לשנות את היעדים בדיעבד. והדבר הזה משליך על הסנקציות המותלות ביעדים, או באי-עמידה ביעדים.
דברי דובר/ת #812 | 220 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מבין שאתם רוצים לנהל את הדיון הזה בנפרד, אני כן חושב שצריך - - - לא, בסדר, אני לא פותח את כל הדיון, אני רק רוצה להגיד שהבניה - - -
דברי דובר/ת #814 | 32 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אומר את זה לעניין הסנקציות האלה.
דברי דובר/ת #816 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כנראה שאתה צודק, אלא אם כן ידירו את רגלי מפה. רק רציתי להגיד, שבכל זאת יש פה בעיניי שאלה, כי זה אומר שהסנקציות הללו, יש עליהן איזשהו סימן שאלה שנמצא במקום אחר - - -
דברי דובר/ת #818 | 35 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואפשר לפרום אותן - - -
דברי דובר/ת #820 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אגב, הדיון שעלה פה על השאלה האם אפשר או אי אפשר לעשות מעקפים. והיו לי עוד כל מיני תשובות לחבר הכנסת אזולאי על כל מיני נקודות - - -
דברי דובר/ת #822 | 29 מילים
◂ 115 הפסקות — לחצו להצגה
אבל זו אמירה מאוד מרחיקת לכת, כי מה אומרת? דבריו של שי מה הם אומרים? הם אומרים, אנחנו צבא, ברגע שנתנו דחיית שירות, ואנחנו יודעים שפלוני קיבל דח"ש, שחררתי אותו.
דברי דובר/ת #938 | 30 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל היא נותנת, כאילו כי מהחריג אתה לומד על הכלל. אם אתה אומר, אני, אחת נתתי לו, הוא בדחיית השירות שלו - - -
דברי דובר/ת #941 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
להתעסק איתו על הפרטים האישיים שלו ועל הנסיבות האישיות שלו והפרטניות שלו לעניין החריגים על ההטבות האלה. אתה יכול לקחת את זה יותר רחב - - -
דברי דובר/ת #943 | 27 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אם המנגנון הוא שברגע שנתנו לו דחיית שירות, אני כצבא, אתה כצבא, איבדת קשר איתו.
דברי דובר/ת #946 | 15 מילים

פרוטוקול 535 — 2026-01-08 (116 דברי דובר/ת)

ב-26ה, היה החרגה לטובת ההכרעה התעסוקתית מכוח ההסדרים של ההכשרה התעסוקתית. אתם בפרשנות החלתם את אותה עשייה בעניין 22.
דברי דובר/ת #150 | 19 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
ההכשרה התעסוקתית - - -
דברי דובר/ת #155 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
התכלית התעסוקתית עוגנה בפרק ג1, הייתה ייחודית לפרק ג1. דיברנו על שפרק ג1 הוא כל-כולו הסדר ייחודי ונפרד, נבדל רק לאוכלוסייה החרדית על האפליה הגלומה בעצם מההסדרה הזאת. היה רציונל תעסוקתי מובנה ומותאם לצורכי - - -
דברי דובר/ת #157 | 37 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מה הקשר - - - לא מדובר בחרדים, מדובר באנשים דחויי גיוס.
דברי דובר/ת #163 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה הקשר שהצבא אישר שהוא - - -
דברי דובר/ת #165 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מי אישר את זה?
דברי דובר/ת #167 | 4 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
אבל אני רק רוצה להגיד שזו אמירה קצת מוזרה - - - בפרק ג1 היה רציונל לדבר הזה - - -
דברי דובר/ת #174 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מתייחס למאפייניה של האוכלוסייה החרדית, ולכן אני מופתע לשמוע שכאילו החילו את זה בפרשנות, אני לא יודע מי החיל בפרשנות, על ה-22ג, אבל נניח שזה ונניח שהוא חל בפרשנות, עכשיו הוסרה התכלית התעסוקתית והוסר מפרקים אחת ששם היה רציונל - - -
דברי דובר/ת #176 | 42 מילים
◂ 33 הפסקות — לחצו להצגה
סליחה, אבל אם בכלל המודל שהוחל עליכם היה אותו מודל מכסות בסעיף הזה של ה-300 דיחויים - - -
דברי דובר/ת #210 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר. היה בדיון - - - על המודל מכסות מול מודל יעדים. בניגוד לעמדה שהצגנו, שאומרת, אנחנו דבקים במודל יעדים על כל - - - אבל אנחנו במודל יעדים.
דברי דובר/ת #212 | 29 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא יעלה על הדעת שאנחנו נהיה תחת מכסות של לומדי תורה. זה הכול. אנחנו מבקשים למחוק את המכסה הזאת. זה נגמר.
דברי דובר/ת #216 | 21 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היה מודל כזה - - -
דברי דובר/ת #219 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אולי גם את אותו מודל צריך - - -
דברי דובר/ת #224 | 9 מילים
◂ 53 הפסקות — לחצו להצגה
אם אני מתחבר לתזה הכללית, הרוחבית, ששבה וצפה לאורך הדיון. יש בהצעה הזאת יצירה של מסלול של דין נפרד-דין נבדל. בדין הנפרד והנבדל הזה יש אלף בעיות, ואנחנו לומדים עליהן, בכל פעם אנחנו מגלים עוד איזה פח בתוך המתווה הזה. אבל בדיון היום עלה רעיון בנוגע ספציפית להתאמות הייחודיות המיוחדות ולהגנות הייחודיות המיוחדות שמותוות ספציפית למסלול הייחודי והנבדל הזה, להחיל אותן רוחבית בכל צה"ל הגדול גם בחוץ, גם החייל שומר המצוות שאינו חרדי, בואו נחיל גם עליו את החוץ להפרדה מגדרית וכדומה. וזאת כבר בעיה רוחבית - - - זה לא מה שנאמר.
דברי דובר/ת #278 | 93 מילים
— המשך —
זה מה שנאמר על ידי דוברים שונים - - -
דברי דובר/ת #279 | 10 מילים
◂ 66 הפסקות — לחצו להצגה
רק נעיר ש-16א הוא אכן סעיף רחב, רוחבי, אבל הסיבה שהכניסו - - - הסעיף הזה בנוסחו המקורי התקיים גם בפרק ג1 המקורי, וגם בפרק ג1 המקורי היה הסעיף - - -
דברי דובר/ת #346 | 32 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בגלל הקונפליקט הזה הכניסו גם בג1 המקורי בעצם את שני הסעיפים שמופיעים פה עכשיו, כ-26כא ו-26כב, בחוק המקורי היו ממוספרים אחרת -כדומני- אבל הם הוספו כתוספת על 16א, שהוא ההסדר.
דברי דובר/ת #348 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני טורח לציין שב-ג1 הכניסו את שני הסעיפים כמעט מילה במילה, כפי שהם כתובים פה, למרות שהיה כבר עד 16א, דווקא בגלל המורכבות שמייצר.
דברי דובר/ת #350 | 24 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
יש דין כללי ויש את הפרק הזה. הדין הכללי אומר - - - הדין החל על כלל צה״ל זה 16א'. והדין הזה אומר, "דין אישה כדין גבר" - - - זה שוויוני. הדין הייחודי והנפרד והנבדל לחרדים, על כל הבעייתיות של ההבניה הזאת - - -
דברי דובר/ת #367 | 46 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא. ב-16א חל הדין הכללי שמוכל על הצבא, שדין אישה כדין גבר בתפקידים שהיא מתגייסת אליהם ולעניין האפשרות של להיכנס לתפקידים. זאת אומרת, חובת השוויון היא - - -
דברי דובר/ת #369 | 29 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
קיים גם סעיף 26כה, שלא דיברנו עליו, דווקא עליו אני כן ארצה להתייחס, כי אני חושב שיש איתו בעיה, אבל - - -
דברי דובר/ת #395 | 23 מילים
◂ 38 הפסקות — לחצו להצגה
התחשבות באורח החיים משמעותה בהקשר הזה, לא בכדי זה בא מיד אחרי הסעיף 26כא, משמעותו אנחנו בונים מנגנונים או יחידות או מסלולים או אפיקים, שאישה לא תיראה ולא תימצא בהם.
דברי דובר/ת #434 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אמרתי קודם, ואני חושב שזו נקודה שממש צריך להיזהר. יש את הדין הכללי שחל בצה״ל. הדין הכללי שחל בצה״ל הוא לעניין שוויון מגדרי, הוא 16א. הוא אומר, אישה יכולה להיכנס לכל תפקיד, אלא אם כן יש סיבה ספציפית למנוע את כניסתה לתפקיד הזה. ואם היא נכנסת לתפקיד, אזי דין אישה כדין גבר לעניין אפיקי שירותה. במילים אחרות, התפיסה הבסיסית היא שהדין הכללי החל בצה״ל הוא חובת השוויון המגדרי, בין גברים ונשים. באו ויצרו את הפרק הזה, שכל כולו חריגה בהסדר ייחודי לחרדים, שנועד להתכתב עם מאפייניה של האוכלוסייה הזאת, ואמרנו כבר, הוא מעורר אלף בעיות, אבל הוא נתפר בראש של האוכלוסייה החרדית והצורך לגייס אותה, ולהתחשב במאפייניה ולהביא אותה, ואף שעד היום היא לא הגיעה בהיקפים גדולים, כפי שכולנו מכירים ויודעים. לכן תפרו הסדרים ייחודיים ספציפיים לטובת הקבוצה הזאת. אם אתה בא ואומר את ההסדרים האלה - - -
דברי דובר/ת #436 | 139 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לגזור את גזר דין מוות - - -
דברי דובר/ת #438 | 9 מילים
◂ 289 הפסקות — לחצו להצגה
נשמע לי מאד - - -
דברי דובר/ת #728 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אני אנצל את זכות הדיבור שניתנה לי כדי להתייחס לכל הסעיפים ברשותך. אני אשתדל להיות קצר ונקודתי.
דברי דובר/ת #733 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אעשה מאמץ.
דברי דובר/ת #735 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אשתדל להיות ממש קצר. התחלתי להגיד קודם שהדיון על היחס בין סעיפים 26כא ו-26כב, ראשית, שני הסעיפים האלה היו, גם בפרק ג1 המקורי, היו בנוסח הכחול משנת 2022, ונדמה לי גם בנוסח שהיה באמצע בין לבין, והם מופיעים פה כמעט ללא שינוי ברמת המילים. הסעיפים האלה, בקריאתי אותם בהקשרנו, הסיבה שהם כתובים כפי שהם כתובים, היא שהם חלק מההבניה הספציפית לתוך הפרק הזה, שכל-כולו חריג לכלל, והכלל הוא 16א, שוויון לנשים בשירות בצבא, בכניסה לכל תפקיד, והחריג הוא הפרק הזה, ובתוך הפרק הזה עדיין אנחנו מנסים לייצר איזשהו איזון בין האינטרסים. זה אחת. אני כן אשיב רגע לחבר הכנסת אזולאי, שאני חושב שההשוואה שהוא עושה למתגייס הטבעוני, היא בעיניי - - -
דברי דובר/ת #737 | 113 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מנסה להגיד שההשוואות האלה, הן בעיניי לא משכנעות אנליטית, כי יש הבדל מהותי בין מצב דברים שבו אדם אומר, דרוש לי, למשל, מזון טבעוני, אבל לא גלומה בזה, לפחות למיטב הבנתי, שום פגיעה באף אדם אחר, אל מול מצב דברים שבו אדם אומר, "אני חרדי, וכדי לקיים את אורחות חיי, נדרש להגביל את אפשרויות השירות של נשים בסביבתי".
דברי דובר/ת #739 | 59 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זאת אומרת, הוא מבקש לגעת באפשרות - - -
דברי דובר/ת #741 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אשיב. הפרק שלפנינו, מבלי למעט מכל ההסתייגויות שהבעתי עליו לכל אורך הדרך, מניח שאפשר לייצר את המסלול החרדי הייחודי - - -
דברי דובר/ת #743 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
וזה מה שעושה סעיף 26כג להבנתי, ואומר גם, 26כג וגם 26כב, כלומר, הוא אומר, "הצבא יכול לייצר מסלולים ייחודיים נפרדים, ובתוכם הוא ידאג לאפשר לחרדי - - -".
דברי דובר/ת #745 | 28 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לכן אמרתי שלדעתי לא נכון לבטל את המילים "לפי פרק זה", אלא להשאיר את ההסדרים האלה לפרק זה ולדברים שקמים מכוח פרק זה. סעיף 26כד מדבר על יצירה של הליכי שיבוץ ומיון שהם מותאמים, ו-26כד-ג מדבר על דיווח, על שינוי כלי המיון מדי שלושה חודשים. יכול להיות שזה עניין לשוני וניסוחי בלבד, זה נראה לי נורא מוזר, שכל שלושה חודשים - - - חוץ מההערה שעלתה פה מחברת הכנסת הרכבי, שלא ברור למי צריך לדווח, אבל נראה לי מוזר להגיד שכל שלושה חודשים צריך לשנות את כלי המיון. זה לא נראה לי הכוונה, וזה כאילו משהו שמשתמע מהתקן. נראה לי שצריך לתקן את - - -
דברי דובר/ת #749 | 106 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה דיווח על היישום ולא על השינוי של - - -
דברי דובר/ת #751 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לכן אמרתי שיכול להיות הערה ניסוחית. לגבי 26כה, לפחות בנוסח הנוכחי של הסעיף, שהוא "שר הביטחון יפעל להקמת מכינות קדם-צבאיות המיועדות לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים". מכינות קדם-צבאיות היום מוסדרות בחוק המכינות הקדם-צבאיות. פה אני רגע מתחבר להערה של חבר הכנסת טור פז שדיבר על זה שבחוק המכינות הקדם-צבאיות קבעו הוראה עם סעיף תקציבי פרטני, ממש נקבו בסכום שישולם פר ראש, לכל תלמיד במכינה. זה לא תואם את התפיסה הכללית של איך מתקצבים ואיך מקצים כסף מתקציב המדינה, זו ממש דוגמה כמעט יחידה. יש רק עוד דוגמה אחת כזאת, ושתיהן לא מוצלחות בכלל, מעוררות מיליון שאלות בהיבטי תקציב, כי זה מייצר כאוס תקציבי במישור של דיני תקציב, זה אחת. שתיים, לעניין מכינות קדם-צבאיות, חוק המכינות הקדם-צבאיות מדבר על רגולציה, הוא סוג של עושה רגולציה, יש לי ביקורת רבה עליו אבל תפיסתית מה שהוא עושה זה רגולציה על מפעלים שמקימים גופים פרטיים. כלומר, היו עמותות או חברות לתועלת הציבור שמקימות ומפעילות מכינות, והחוק אומר, שר הביטחון יכול לתקצב אותן בחצי-חצי. משרד החינוך, היום זה משרד התיישבות, לא משנה, אבל התפיסה היא שזה גוף שקם מתוך העולם הפרטי, והמדינה רק מתקצבת אותו, רק מממנת אותו. פה מדובר על משהו אחר, מדובר על זה ששר הביטחון יפעל להקמת, ומעלה - - -
דברי דובר/ת #753 | 198 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הנוסח הזה הוא בהחלט טוב בהרבה, אם נספיק - - - זה שיקום כל מיני מבחני תמיכה רלוונטיים - - -
דברי דובר/ת #755 | 21 מילים
◂ 71 הפסקות — לחצו להצגה
מה זה אומר? לא הבנתי.
דברי דובר/ת #827 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה זה אומר מבחינת מסלול השירות שלו? הרי כל הרעיון בהסדר זה שיש מסלול שירות משולב, שבו יש לך פרקים של צבא, לימוד צבא. מה יהיה - - -?
דברי דובר/ת #829 | 29 מילים
◂ 77 הפסקות — לחצו להצגה
ברשות אדוני, אם יותר לי, אני רק רגע אשיב לנקודות שמעלה חברת הכנסת הרכבי. אחד, סעיפי פיקוח הם סמכויות, והתפיסה היא שאין סמכויות מחוץ לדין. זאת אומרת, זה לא שאפשר היה שלא יהיו את הסעיפים האלה, אם רוצים פיקוח, אזי חייבים להיות סעיפים בחקיקה הראשית, זו התפיסה הבסיסית שלנו על עצם הסמכויות. שתיים, קיומו של סעיף, הוא לא מדבר על המצבת - - - ואני תכף אדבר רגע על התיקון שמוצע פה מבחינת הסעיף - - - אבל ככלל, הסעיפים מקימים את הסמכות, ועל האופן - - - הדגש פה "מבין עובדי משרדו", זה לא ביחס למצבת העובדים הקיימת, אלא שאלה עובדי - - -
דברי דובר/ת #907 | 105 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הנקודה, כשאומרים "מבין עובדי משרדו", אין הכוונה מבין מצבת העובדים הקיימת הנוכחית ביום חקיקת החוק, אלא הכוונה היא שהם עובדי מדינה. וזאת להבדיל מהשאר מהבודקים שהם אינם עובדי מדינה. וזאת בגלל שסמכויות פיקוח נתפסות - - -
דברי דובר/ת #909 | 37 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אני אגיד שהתיבה הזאת של "לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה, אינו ראוי לשמש בתפקיד פלוני", היא תיבה שקיימת בדברי חקיקה רבים. לשאלתך, זה גם וגם. גם אם הורשע בעבירות פליליות מאלימות במשפחה, דרך גניבה ממעסיק.
דברי דובר/ת #914 | 37 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
הפרק ו1, נכתב בשנת 2014. והוא מתייחס הן לישיבות הסדר לפי 22א, הן לישיבות ציוניות גבוהות לפי 22ב, והן לישיבות חרדיות לפי פרק ג1.
דברי דובר/ת #921 | 24 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
אני מנסה רגע לא להגיד את כל ההערות שלי, אבל ביחס לשורה הספציפית הזאת, אלה לא מסוג הדברים שנכתבים בחקיקה. אנחנו בדרך כלל לא כותבים בחקיקה, "המפקח יטפל ב-X תיקים בחודש וב-Y פניות בחודש", זה יורד לפרטי הפרטים של העשייה המנהלית השוטפת. זה מוזר מאוד שהמחוקק הראשי יידרש לדבר כזה בסעיפי החוק.
דברי דובר/ת #934 | 52 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לתקנות באישור הוועדה.
דברי דובר/ת #937 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה את מכוונת?
דברי דובר/ת #939 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אבל אמות המידה המדוברות פה מדברות על יחס של מפקח למספר תלמידים. אין פה כל כך אמות מידה. יש פה יחס שאומר על כל X תלמידים יהיה מפקח.
דברי דובר/ת #943 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שוב, גם לסעיף הזה אני הייתי - - -
דברי דובר/ת #945 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אני כן רואה לנכון רגע להעיר - - -
דברי דובר/ת #947 | 10 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
הרזולוציה הזאת של תוכנית עבודה קונקרטית לעובד פרטני ספציפי, מה יהיה נפח העבודה שלו? באיזה שעות, מתי הוא יעביר את הכרטיס בבוקר, ובאיזה ישיבות, וכמה זמן הוא יעבור? זה רזולוציה מאד צרה - - -
דברי דובר/ת #953 | 35 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה להגיד כהערה כללית, שצריך לשים לב שהסעיפים פה וזו בעיניי האנומליה בכל הפרק הזה, אלה סעיפים שתפקידם לוודא שהרשומים בישיבה אכן לומדים. זאת אומרת, מה שהם עושים, הם לא מבטיחים שאנשים מגיעים לצבא, הם מבטיחים שאנשים יושבים ומקיימים את תנאי הדח"ש שלהם.
דברי דובר/ת #967 | 44 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה עקום? אני מנסה לראות - - -
דברי דובר/ת #969 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זאת אומרת במילים אחרות הפיקוח - - - אנסה להבהיר את כוונתי. הפיקוח נועד להבטיח שהם יושבים בישיבה, הוא לא מביא אותם אל הצבא. ולכן זה משהו אנומלי בכלל.
דברי דובר/ת #971 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הפרק הזה שהוא בעצם - - - אם תכליתו היא - - - וכל תכליתו של ההסדר, הוא להבין - - -
דברי דובר/ת #973 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זאת אומרת במילים אחרות הוא בא להבטיח שאנשים עומדים בתנאים, לא להגיע לצבא.
דברי דובר/ת #975 | 13 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
להיפך, זה גורע ממנו. הסעיף עצמו היה רחב מאוד. סעיפים של פיקוח, התפיסה בהם, היא שסמכויותיו של המפקח, הן יחסית נרחבות בהקשר של כניסה למקרקעין, למעט מגורים, דרישה לקבלת מסמכים, דרישת הזדהות וכדומה, אלה הסעיפים המוסדרים פה בסעיף.
דברי דובר/ת #993 | 38 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תכף נדבר על הבודק, שנייה. ופה התוספת של התיבה הזאת, זה עניין פרשני כמובן, אבל עשוי להשתמע הסדר שלילי.
דברי דובר/ת #995 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אומר שכאילו, הסעיף בנוסחו המקורי אמר - - - למה אני צריך את כל התיבה הנוספת הזאת, שכאילו מחדדת משהו ספציפי מתוך "הוראות חוק זה"? ה"הוראות חוק זה הן רחבות", הן כוללות כל מה שכתוב.
דברי דובר/ת #997 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - - הבודקים, להבדיל מעובדי המדינה, הם אנשים פרטיים, ולכן להם נותנים סמכות - - -
דברי דובר/ת #999 | 17 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
הסמכויות של הבודק במשרד החינוך, הן קונסטרוקציה משפטית אחרת, כי שם אין הסמכה בחוק, אלא זה חי מכוח מבחן התמיכה. כלומר, שם הקונספט הבסיסי הוא, אם אתה רוצה לקבל ממני מימון, אזי אתה צריך לעמוד בתנאים, ואתה גם צריך להכפיף את עצמך ולפתוח את שעריך, כדי שאני אוודא שאתה עומד בתנאים.
דברי דובר/ת #1009 | 51 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, ההבדל הוא ששם התפיסה היא שתמיכה, זה האזרח או הגוף הנתמך, הוא וולונטרי, הוא נכנס מרצונו לתוך הזה, ולכן הוא מקבל עליו. פה אנחנו בעולם של סמכויות כפויות.
דברי דובר/ת #1011 | 29 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אבל שימו לב לסעיף קטן (ד) שכולל, יש איזה מתח בין האמירה הזאת, שמתייחס ל22א ל-(ד) שמדבר על 22א, 22ב ו-22ג.
דברי דובר/ת #1020 | 21 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אבל סעיף קטן (ד), את צודקת, כי סעיף קטן (ד) אומר, "בפרק זה, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה כהגדרתה"
דברי דובר/ת #1025 | 19 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
במילים אחרות, הרישא שמוצע להוסיפה, מצמצם את הסעיף מתחולתו המקורית, גם במובן הזה.
דברי דובר/ת #1029 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
או למחוק את כל התוספות.
דברי דובר/ת #1031 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
לא, 49ב(ד).
דברי דובר/ת #1036 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בעצם היום זה כבר כולל את הכול. משכך, התוספת המוצעת ברישא סעיף קטן (א), מייצרת מתיחות, כי היא מייחדת את עצמה לתלמידי ישיבה או משרתים שירות משולב כ-22א. שואלת חברת הכנסת הרכבי, בצדק, מה עם 22ב?
דברי דובר/ת #1038 | 36 מילים
◂ 33 הפסקות — לחצו להצגה
הפוקד הוא אורגן צה"לי.
דברי דובר/ת #1072 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אני זוכר את השיחה הזאת, ואני זוכר את מה שאמרתי.
דברי דובר/ת #1074 | 11 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
אפשר הערה ניסוחית על 49ג?
דברי דובר/ת #1084 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי, מרגע שהוסרה הפונקציה של בודקים, סעיף 49ד צריך לרדת גם הוא, כי הרי כל הרעיון היה שבסעיף 49ב קבענו את סמכויותיו של מפקח, ולכן לא נדרש - - - ובגלל שהיו בודקים שהם אורגניים חוץ-מדינתיים, אינם עובדי מדינה, ולכן עשינו להם סעיף מיוחד של סמכות שהיא ספציפית וממוקדת ומדויקת יותר. משהורדנו את הפונקציה החוץ-מדינתית, ממילא לא צריך גם את הסעיף של הסמכויות הצרות, שזה 49ד, ואת כל התיקונים שעשו פה כדי להתאים אותו למפקחים, כל הדבר הזה מתייתר, כי בעצם ב-49ב שמנו את סמכויותיו הרחבות, בכפיפות של המפקח, עובד המדינה, ולכן - - -
דברי דובר/ת #1087 | 95 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ב-49ב כתוב: "רשאי מפקח". מה הוא רשאי? מה הסמכויות שלו? "לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה, או נמנה עם סגל הישיבה, למסור לו את שמו ומענו, להציג לו תעודת זהות, או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו. לדרוש מכל אדם, או מסמך שיש בהם כדי להבטיח ביצוע הוראות חוק זה".
דברי דובר/ת #1090 | 49 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
המפקח הוא אורגן מדינתי ברשותו של שר הביטחון, משרד הביטחון.
דברי דובר/ת #1102 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בדיוק. ולכן המפקח שהוא עובד מדינה חוזר הביתה והוא רוצה לגשת - - - של הצבא, הוא יכול לגשת - - - של הצבא כי הוא בתוך המדינה.
דברי דובר/ת #1104 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. ולכן 49ד מתייתר גם.
דברי דובר/ת #1106 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למחוק את הבודקים, זו הצעתה של הוועדה.
דברי דובר/ת #1108 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מה, את הבודקים? השינויים לסעיף הפיקוח - - -
דברי דובר/ת #1111 | 9 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
זה עובד אל אופרציה אחרת. עובד על מבחן תמיכה, וזה המקור הנורמטיבי שלו. והמקור הנורמטיבי שלו הוא וולונטרי. את ישיבה נכבדה רוצה לקבל ממני כסף, תתכבדי, אין בעיה, אני אתן לך כסף בתמיכה ובלבד שתעמדי בתנאים שלי ותתני לי לראות שאת עומדת בתנאים שלי מעת לעת. וזה מנגנון שהוא תחת הקונסטלציה הוולונטרית של רוצה לקבל תמיכה, בואי תעמדי בתנאים. פה אנחנו בעולם של סמכויות מנהליות כפויות מכוח הדין, מכוח החוק ולכן זו קונסטרוקציה נפרדת, נבדלת. וזה שאנחנו מעגנים פה את סמכויותיו של משרד הביטחון לקונסטרוקציה הכפויה, לא מעלה ולא מוריד לעניין האפשרויות של משרד הביטחון.
דברי דובר/ת #1121 | 95 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת אזולאי, ההשוואה היא לא נכונה לא רק מהטעם שהם בודקים דברים שונים, אלא כי הם מייצגים אינטרסים שונים. כשהמפקח מטעם משרד החינוך מגיע, לישיבה יש אינטרס לפתוח לו את השערים, כי היא מקבלת ממנו כסף, היא רוצה לקבל ממנו כסף, היא רוצה להראות לו שיש לו תלמידים רבים. בוא תראה ותספור לי תלמידים, כי אני אקבל לפי נפש. לעומת זאת, המפקח של משרד הביטחון בקונסטלציה שלנו, הוא אדם שבא לראות, בפוטנציה אולי לשלול את מעמדה כישיבה - - -
דברי דובר/ת #1130 | 81 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בהקשר הזה אני רוצה להזכיר שהסעיף הזה לטעמי - - - אם בכלל היה שווה לעדכן את - - -
דברי דובר/ת #1133 | 20 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מה זאת אומרת?
דברי דובר/ת #1142 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
קודם כול, היום, במצב המשפטי היום, לפני מעבר - - -
דברי דובר/ת #1148 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי, לפי הצעת החוק, לא הסתמכו, נגיע תכף לסעיף הזה, ואני אעיר גם שם על איזה משהו. אני חושב שצריך - - - השאלות של גברתי הן הולכות לרובד יישומי מאוד.
דברי דובר/ת #1150 | 31 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חלילה לא אומר את זה באופן ביקורתי, אני פשוט אומר - - -
דברי דובר/ת #1152 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין בעיה. אני אחכה.
דברי דובר/ת #1154 | 4 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
20%, מנגנון קולקטיבי. זה מדבר ברמת הישיבה. ואם בישיבה יש 1,000 תלמידים והיו חסרים 180 באופן קונסיסטנטי, ונניח שזה גם אותם 180, הישיבה סופגת איזושהי תוצאה. אבל לפרט לא ברור מה קורה.
דברי דובר/ת #1181 | 32 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
חוזרת ביחס לפעם שנייה כבר.
דברי דובר/ת #1206 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני לא הבנתי איך שלישית.
דברי דובר/ת #1209 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
פעם אחת הוא נותן התראה, והוא חוזרת שוב - - -
דברי דובר/ת #1211 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
כלומר, פעמיים אחרי ההתראה?
דברי דובר/ת #1215 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בדיקה, חסר, התראה.
דברי דובר/ת #1218 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מההתחלה. בא מפקח פעם ראשונה, רואה חסרים 20%.
דברי דובר/ת #1220 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אומר לו התראה.
דברי דובר/ת #1222 | 4 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
לא, זו נקודה חשובה, שווה לחדד את זה גם.
דברי דובר/ת #1229 | 9 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
לא על הפרט. על הישיבה כתוב שלוש פעמים 20%.
דברי דובר/ת #1239 | 9 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אני שואל.
דברי דובר/ת #1248 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יש 100 אנשים בישיבה. לא, זה לא אותם אנשים. ביום א' נעדרו 22 ביום ב' נעדרו 24 - - -
דברי דובר/ת #1253 | 20 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
נכון, אבל צריך גם להסדיר את היחסים בין שני הסעיפים.
דברי דובר/ת #1258 | 10 מילים
◂ 94 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת פרוש, אם יש אמת בכתבה, בוודאי שמן הראוי לתקן את הדבר הזה. אני לא יודע להתייחס לזה עובדתית, כי אני לא מכיר את הכתבה. עכשיו נקודתית. בעיניי יש משהו אנומלי בכל הפרק הזה. במובן הזה שהוא מפקח על העמידה בתנאי הדח"ש, הוא לא מביא חיילים לישיבה. וחידוד פה שעלה על הצורך, מתי נשלל הדח"ש, שאת זה צריך לחדש, זה דבר ספציפי. זה בעיניי באמת אולי חסר שאולי ישפר את המהלך. אני חושב שלא נכון שבחקיקה ראשית נידרש לרזולוציות של תוכנית עבודה. אמר חבר הכנסת אזולאי, "למה אתם יורדים פה לרזולוציות של כמה פעמים גורמות לו לאבד?", יש בעיניי הבדל גדול מאוד. תוכניות עבודה זה התנהלות מנהלית שוטפת, וזה לא ראוי לחקיקה ראשית. לעומת זאת, פה השאלה כמה פעמים, כמה החסרות הפרט נעדר והעילה לשלול לו את מה שהדין נותן לו פה, שזה הדח"ש. יש הבדל בין השניים בעיניי. אם מבטלים את סעיף הבודקים - - -
דברי דובר/ת #1353 | 148 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יהיה כמובן זכות טיעון. פשיטא של זכות טיעון היא זכות שצריכה להיות מעוגנת, והיא גם עוגנה בנוסח פה.
דברי דובר/ת #1355 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין פה סעיף כרגע שאומר איך זה צריך להיראות, ואני גם לא מתיימר לקבוע מסמרות אם זה צריך להיות שני חיסורים או שלושה חיסורים, אבל ברור שזכות שימוע צריכה להיות ביחס - - - יבואו אליו ויגידו, "החסרת את ה-X פעמים שקבענו שאסור לך להחסיר, בוא תסביר את זה", תהיה לו זכות שימוע. היה וזכות שימוע הוא ישמיע טענותיו ולא יציג איזשהו נימוק משכנע, זה יביא לשלילת הדח"ש.
דברי דובר/ת #1357 | 68 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אבל יש הבדל בין מבחן תמיכה שהוא כל כולו וולונטרי, המוסד הנבחן פה רוצה לקבל כסף, אומרים לו מאה אחוז, בוא תעמוד בתנאים ובפיקוח. להבדיל ממצב דברים שפה, אנחנו בסמכות כפויה. סמכויות מפקחים מול בודקים. אמרתי קודם, אם עושים את סעיף הבודקים - - -
דברי דובר/ת #1359 | 46 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל ההסדרה פה כולה, היא כל כולה הסדרה חקיקתית - - -
דברי דובר/ת #1361 | 12 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אם מוחקים את ההבחנה בין מפקחים לבודקים, התוספת ברישא של סעיף 49ב היא לא עושה טוב, היא רק עושה בלגן, ולעניין סעיף 49ד, צריך למחוק אותו כי הוא לא מוסיף, הוא נועד ספציפית לבודקים, והוא הסדר הצר יותר בתכולתו ואין לו היגיון. לעניין סעיף 49ג, שהוצע פה שזה יהיה לפחות אחת לשלושה חודשים. ברמה הניסוחית, משתמע מפה שכל אחד מהמפקחים צריך לפחות אחת לשלושה חודשים לבקר בכל אחת מהישיבות. לכן, מבחינת ניסוח - - - כי כתוב, "מפקח שהוסמך יבקר אחת לשלושה חודשים", לא זו הכוונה אני משער, אלא שבכל אחת מהישיבות יבוצעו פעולות פיקוח לפחות אחת לשלושה חודשים. עניין ניסוחי. סעיף 49ד. אמרתי כבר, צריך להוריד אותו. סעיף 49ה. "חובות הדיווח של ראש הישיבה" אם בכלל הייתי נוגע בכל הפרק הזה, דווקא בסעיף הזה, לטעמי חסר "החיוב החוזר". מדובר פה על זה שהוא צריך לדווח על סדרי הלימוד ועל ימי החופשה ועל הוספה או גריעה מתלמידי הישיבות, אבל אני חושב שצריך פה לשוב ולחדד שחלה על ראש הישיבה החובה לדווח, כאשר תלמיד פלוני שרשום אצלו, בעצם לא מגיע. זה קיים ב-26ה, אבל דווקא פה זה נעדר מן הטקסט, וזאת בעיניי החובה הכי דרמטית, הכי משמעותית, שאומרת, אם אתה ראש ישיבה ואמרת שלומד אצלך פלוני, ובעצם פלוני נעדר באופן קבוע, עליך החובה, לפני שאני אגיע לתפוס את זה בביקורת, עליך החובה לדווח על הדבר הזה. זה בעיניי משהו שהיה ראוי להוסיף. סעיף 49ז. הנוסח הקיים אומר ש"שר הביטחון רשאי להסתמך על מידע ממשרד החינוך", ופה ביקשו להגיד, "לא, הוא לא הסתמך". יש הבדל בין שתי האמירות. בעצם המנגנון שעובד היום עובד מכוח פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, "העברת מידע בין רשויות". כשאומרים, "אני לא אסתמך", שר הביטחון, האם המשמעות היא שזה בעצם שולל את התחולה של פרק ד, כי הוא לא יכול לקבל את המידע, ואם הוא לא יכול לקבל את המידע - - - אם הוא לא מוסמך, אסור לו, הוא לא יסתמך על המידע, ממילא יגיד משרד החינוך, אין לך סמכות יותר לקבל את המידע הזה, פרק ד נשמט. האופן שבו נוסח התיקון פה ממש בולם את העברת המידע, ואני לא חושב שלכך כיוונתם. אני חושב שהוא בעייתי, ולכן בעיניי לא נכון להגיד את הדבר הזה. עדיף כבר למחוק את הסעיף כליל וזה הופך להיות עוד מקור מידע שהוא יכול להסתמך, אבל הוא גם צריך לאסוף את כל המידע בעצמו, מכוח העובדה שהטלנו עליו חובה למנות מפקחים, אבל הוא יכול להמשיך להסתמך, כי יש לו את פרק ד של הגנת הפרטיות. סעיף 49ו. יש פה מחלוקת בין שני המשרדים על השאלה של העברת מידע. זו מחלוקת שכבר צפה ועלתה פה כמה פעמים בוועדה. אני לא מחווה רגע דעה לא על הנוסח הספציפי של א(1) ולא על עצם הכנסתו, אבל אני כן חושב שיש תבונה וטעם רבים בדבריו של עמוס, שלפני שקובעים את הנורמה המשפטית כדי שהדבר הזה יעבוד, זה קודם כל עניין של אנשי מקצוע ומחשוב, ונתונים ופרטיות, להגיד מה בדיוק אתם צריכים, באיזה מועדים בדיוק אתם צריכים את זה, איך בדיוק נעביר את זה, מה יהיה הפורמט, כאילו עבודה טכנית מאוד וכמעט מכנית, שהיא צריכה להיות בסיס לסעיף כזה, ולכן אני חושב - - -
דברי דובר/ת #1366 | 498 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
להבנתי, אתם מומחים גדולים ממני בוודאי, אבל - - -
דברי דובר/ת #1368 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אפשר גם להגיד את המה, אני לא מחווה התייחסות לנוסחו הספציפי של הסעיף, אם הוא תופס את מה שצריך, או את כל מה שצריך, או רק את מה שצריך, או לא. אני רק כן מזדהה עם האמירה של עמוס, שיש פה איזושהי תשתית מקצועית שצריכה לבוא כאיזשהו בסיס של השיח הזה, זה לא אומר שלא צריך את הסעיף הזה, אני רק אומר שזה צריך.
דברי דובר/ת #1370 | 64 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סעיף 49ז(1). לעניין סעיף קטן (ב) "הסרה של ישיבה". מחד, אני קצת חולק על האמירה של חבר הכנסת אזולאי, שלהסיר ישיבה בהכרח סוגר את הישיבה, כי קונספטואלית יכולים שיהיו תלמידים בישיבה שהם לא דחויי שירות.
דברי דובר/ת #1372 | 35 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יכולים שיהיו אנשים שהם יושבים בישיבה והם לא דחויי שירות.
דברי דובר/ת #1374 | 10 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
בסדר, אבל גם הכוללים הם יש - - -
דברי דובר/ת #1381 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הבנתי מה שאתה אומר. אני חושב שזו אמירה שהיא לא עולה - - -
דברי דובר/ת #1383 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עם התיקון ובלעדיו, ההבחנה הזאת בין כולל הישיבה, כלומר בין מוסד לנשואים למוסד לרווקים, לא קיימת.
דברי דובר/ת #1385 | 16 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
זו הייתה הערה טכנית. אני חוזר בי.
דברי דובר/ת #1389 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
זאת אבחנה ששוב, היא אבחנה - - -
דברי דובר/ת #1395 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מבין מה אתה אומר, מבחינת החוק המושג "ישיבה" תופס כפי שהיא מוגדרת בחוק הזה, וגם הקיים, גם המתוקן, היא תופסת גם את הסוג הזה וגם את הסוג הזה של מוסדות. ולכן אני חושב שמבחינת הדין זה לא משנה. לעניין הסעיף, שיש פה איזשהו מתח מול 26יא בשאלה של ההסרה מהרשימה, במובן ההוא ששם זה סמכות שר, ואילו פה זה סמכותו של מפקח, ויש איזשהו פער לאו דווקא מוסבר בהודעה הזאת, ששווה אולי לתת עליו את הדעת. זהו.
דברי דובר/ת #1397 | 78 מילים
◂ 71 הפסקות — לחצו להצגה
אני גם הערתי על הנקודה הזאת, אני לא בטוח שזה סוגר את זה הרמטי.
דברי דובר/ת #1469 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אשתדל להיות ממוקד מאוד. זאת ההצהרה. זה הוא מצהיר מבעוד מועד, הוא אומר: "דעו לכם, אני מתחייב שאני אעשה את זה", זה מראש. אבל בדיעבד, כאשר התלמיד, הדח"ש הספציפי, נעדר יום ויומיים ושלושה וחודש,
דברי דובר/ת #1471 | 35 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בדיוק.
דברי דובר/ת #1473 | 1 מילים

פרוטוקול 534 — 2026-01-08 (3 דברי דובר/ת)

בסדר, אבל ייאמר שזו סוגיה בעולם התכלית התעסוקתית - - -
דברי דובר/ת #241 | 11 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אני מציג - - -
דברי דובר/ת #246 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל אני אומר - - -
דברי דובר/ת #249 | 6 מילים

פרוטוקול 541 — 2026-01-13 (3 דברי דובר/ת)

הסעיף הזה מעלה הרבה יותר שאלות מזה, מירי.
דברי דובר/ת #178 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אבל הערתי על הסעיף.
דברי דובר/ת #182 | 5 מילים
◂ 321 הפסקות — לחצו להצגה
ואז היא אומרת אם לא יסתמך אז למה מעבירים את המידע?
דברי דובר/ת #504 | 11 מילים

פרוטוקול 540 — 2026-01-13 (3 דברי דובר/ת)

אני רק רוצה להזכיר את הקושי שהצפנו בדיון הלילי על הסעיפים הללו. בעיניי, הסעיף הזה עושה קושי משמעותי, כי אפשר לכאורה לקרוא שהוא שולל את הסמכות להעברת המידע הקיימת היום מכוח פרק ד'. שוב, זה יכול להיות עניין ניסוחי, אבל אם המטרה היא להגיד שמשרד הביטחון צריך לקיים את המנגנון ולא להסתמך רק, אפשר להגיד שהוא צריך לקיים את המנגנון. לא צריך להגיד שהוא מנוע, ואסור לו להסתמך. אז זה לכאורה שולל את סמכותו לקבל מידע משר החינוך, מה שעשוי לייתר - - -
דברי דובר/ת #127 | 84 מילים
◂ 56 הפסקות — לחצו להצגה
קנס ועיצום זה לא אותו כלי.
דברי דובר/ת #186 | 6 מילים
◂ 110 הפסקות — לחצו להצגה
סעיף 49ד כולו מיותר. אם מורידים את הבודקים, לא צריך את 49ד.
דברי דובר/ת #297 | 12 מילים

פרוטוקול 542 — 2026-01-13 (23 דברי דובר/ת)

הרוב המוחלט של האוכלוסייה יעברו דרך מסלול הדח"ש, לא ישרתו בפועל בשום אפיק ובסופו של יום יגיעו לגיל הפטור ויהיו פטורים מהסנקציות בגיל 26.
דברי דובר/ת #197 | 24 מילים
◂ 52 הפסקות — לחצו להצגה
אם המחזור הוא 14,000 בשנה, מדברים על שמונה מחזורים, תעשה 14 כפול שמונה.
דברי דובר/ת #250 | 13 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אנחנו מדברים על הפוטנציאל המלא.
דברי דובר/ת #254 | 5 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
זה לא.
דברי דובר/ת #274 | 2 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אבל זו לא הנקודה, שי.
דברי דובר/ת #283 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
18 עד 26.
דברי דובר/ת #288 | 3 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
אדוני היושב ראש, זו נקודה נורא חשובה ומאוד מהותית לדיון על היעדים, הטיעון הזה על הבריכה הוא מאוד משמעותי. קודם כל כדי לפשט, ממש בהפשטה גסה, נניח שבמחזור גיוס יש X בני 18 מהציבור החרדי. היום המספר הוא 14, נניח שה-X הזה הוא קבוע, למרות שאנחנו יודעים שלא, הוא הולך וגדל, אבל בשביל נוחות המחשבה נניח שהוא קבוע. זה אומר שאם הבריכה שלנו היא גילאי 18 עד 26, היא שמונה שנתונים, זה אומר שבכל רגע נתון יש לנו בבריכה 8X. מה אומר הסדר היעדים? הוא אומר שבמקסימום, בתרחיש האופטימי שעמדנו ביעד ובסופו של התהליך, לא בתחילת הדרך, יהיה לנו חצי X מתוך 8X.
דברי דובר/ת #313 | 103 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
אני רק אשלים עוד משפט. בהנחה שעומדים ביעד, ושוב פעם, עשיתי פה הפשטה מאוד מאוד גסה כי אנחנו יודעים שה-X הוא לא אחיד, שהוא גדל, אבל בהנחה שעומדים ביעד באופן רציף וקונסיסטנטי ואחיד ובלי מגבלות אז נכון שלאורך כמה שנים בסוף תגיע ל-50%, אבל, וזו נקודה חשובה, ההסדר שלנו כפי שהוא כתוב כעת בנוסח שלפנינו מדבר על חמש שנים ואפשרות הארכה מה יקרה בעוד חמש שנים. בחמש השנים האלה לא נגיע למיצוי של ההתייצבות על 50%. שוב, כל זה בהנחות הכי אופטימיות שאכן נעמוד ביעד ושאכן נגיע. כלומר ההסדר שלפנינו מדבר על חמש השנים הקרובות, נכון שיש לו עוד אופציות הארכה, והיה והוא היה ארוך טווח והיה ויעמדו ביעדים באופן קונסיסטנטי ואחיד וכדומה, אז זה באמת יתיישר ל-50%. אבל זה שואף לשם, זה לא מתחיל משם.
דברי דובר/ת #323 | 126 מילים
◂ 667 הפסקות — לחצו להצגה
אני אנסה לסכם את המחשבות שעולות לי שרציתי לציין היום ולהפיק את התועלת מהעובדה שאני הדובר האחרון לאחר שנאמרו המון דברים לאורך היום. אני חושב שהדבר שמאוד מאוד התחדד לאורך הדיונים היום, שסעיף 26 - - - (משמיעים הקלטה).
דברי דובר/ת #991 | 39 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
אני אנסה להיות ממוקד למרות הסחות הדעת.
דברי דובר/ת #1011 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא כל כך פשוט בשעה הזאת של הערב, אני בכל זאת אנסה להיות ממוקד. מה שעולה מהדיון הממושך בסעיף 26 היום בצורה מאוד מאוד חדה זה שסעיף 26 כרוך באופן אינהרנטי במודל היעדים והמורכבויות והקשיים שמעורר מודל היעדים, כולם מתנקזים ומקבלים ביטוי בסעיף 26. סעיף 26 קשור גם למודל הדח"ש כי כל מטרתו הוא לשים איזה שהוא סטופ למודל הדח"ש, כי למודל הדח"ש כשלעצמו יש קשיים. כל מה שהוא עושה, הוא מכונן את גבולות הבריכה או האתר הפוטנציאלי שממנו ייגזרו, ולכן הוא, שוב פעם, כרוך באופן אינהרנטי למודל היעדים.
דברי דובר/ת #1013 | 90 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני עושה גילוי נאות ואני מנסה לחדד את הנקודה שהמודל של גיל הפטור מדגים, אמרתי, את הבעייתיות של מודל הדח"ש, הוא מדגים את הבעייתיות של תחימת גודל הבריכה, ראינו שהוא מהווה את מועד הפטור מהסנקציות, לפחות כפי שהדברים מופיעים בטקסט הנוכחי, ובעצם הוא הופך להיות, גם בכל השיח היום על הפיקוח, הוא הגבול שעד אליו, כי מעבר לזה אתה לא אמור להיות בישיבה, אז גם הפיקוח מושפע מהגיל הזה.
דברי דובר/ת #1016 | 69 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל זו המשמעות, כך - - -
דברי דובר/ת #1018 | 7 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
רבותיי, אנא תנו לי להשלים את הדברים. אני אומר את כל זה כי אני רוצה להדגיש, בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת אזולאי, השיח הזה על גיל הפטור, כאמור בעיניי לפחות, כרוך באופן אינהרנטי, הוא מאפיין יסודי דווקא של מודל היעדים ולכן אי אפשר לברוח מהזיקה הזאת.
דברי דובר/ת #1027 | 46 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, רגע, רגע, ברשותך, מירי.
דברי דובר/ת #1029 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מנסה לשמר את קו המחשבה והטיעון, אם תרשו לי. אם היינו יכולים ללכת במודל אחר האם היינו יכולים להימנע מכלל המורכבויות שצפו ועלו פה מהשיח? ואפשר היה לדמיין מודל שבו החובה היא אישית והסנקציות מוטלות אישית. אגב גם בעולם הדיון על השוויון, והיו פה הערות, למשל של חבר הכנסת אשר שאמר מה ההיגיון בזה שאתם רוצים להטיל סנקציות על מי שבעצם פעל כדין? אני חייב לומר שהסכמתי עם הנקודה הזאת, זו נקודה שהעלינו בדיון על הסנקציות, במובן הזה שהסנקציות כאשר אנחנו במודל יעדים מנותקות מההתנהגות של הפרט. אז אפשר היה לחשוב, ופה אני מתחבר לשאלה שהעלה חבר הכנסת אזולאי, על מודל שבו הסנקציות כרוכות במישרין בהתנהלותו של הפרט. למשל להגיד אם התגייסת עד גיל 19, לא יחולו עליך סנקציות, אם התגייסת עד גיל 20, יחולו עליך סנקציות א' ב' ג', אם התגייסת עד גיל 21 יחולו עליך גם ז' ח' ט' וכדומה, ואם חצית איזה שהוא רף מסוים של גיל ולא התגייסת עד אותו מועד, הסנקציות האלה דבקות בך, הן הולכות איתך ואתה לא יכול להתנער מהן, לעומת זאת אם התגייסת עד אותו גיל הן יתאיינו.
דברי דובר/ת #1031 | 177 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת אזולאי, אני אנסה להסביר אפשרות שקיימת. היה אפשר לפחות לדמיין, ואני בכוונה משאיר את רמת המודל מבלי לרדת לפרטים של הצעות קונקרטיות, אבל היה אפשר למשל לחשוב על מודל שאומר אם התגייסת, אתה מבקש דחייה, מאה אחוז, אנחנו מתירים דחייה לשנה, לשנתיים, לשלוש, לארבע, אבל כל שנת דחייה כזאת, יש נקודה שבה אם התגייסת עד אליה אז הכול מתאיין ולא חלות עליך סנקציות כלשהן. אבל אם הגעת עד הנקודה הזאת, היא נקודת האל חזור, וממנה הסנקציות האלה שנצברו "על שמך", משם כבר אי אפשר להיפרד מהן.
דברי דובר/ת #1035 | 88 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
לא, הנקודה היא שאפשר היה לדמיין מודל, ושוב, אני מדמיין מודל שבו אומרים לגיטימי שאדם יבקש לדחות את שירותו לאיזה שהוא פרק זמן ובלבד שבסוף יש נקודה שהוא יידע שכל פרק זמן נוסף שהוא מבקש הוא משלם עוד ריבית.
דברי דובר/ת #1040 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא אומר את זה.
דברי דובר/ת #1042 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אסביר למה.
דברי דובר/ת #1044 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
אני מנסה לדמיין מודל, שאפילו אינו ייחודי בהכרח לסיפור החרדי, ואגב זה שאמרתי שמלכתחילה בנו מודל ייחודי לחרדים, אני אומר לא, אפשר היה לדמיין מודל שיהיה רוחבי לכל האוכלוסייה שבה אתה אומר לאוכלוסייה, דעו לכם, מלש"בים יקרים, נכון שאתם זכאים לבקש איזה שהיא דחייה, אבל - - -
דברי דובר/ת #1050 | 48 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת בוארון, אתה צודק שאני מדמיין במודל שלי - - -
דברי דובר/ת #1058 | 12 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
אני לא מכיר את שאלת ה - - -
דברי דובר/ת #1066 | 9 מילים

פרוטוקול 543 — 2026-01-15 (17 דברי דובר/ת)

אני מסכים עם קובי בזה שהיועצת המשפטית לא מאחוריו - - -
דברי דובר/ת #247 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לגופם של דברים, אמרה קודם היועצת המשפטית לוועדה לחבר הכנסת אשר, שהוא הולך רק חצי דרך, כי הוא מסתכל על אי העמידה ביעד ולא שואל את שאלת ההזנה ואני אומר לך מירי שגם את הלכת רק חלק מהדרך ולא את כל הדרך אחורה. כי השאלה הבסיסית היא בחובת גיוס אישית. השאלה שאת שואלת איך נדע מי יבוא - - -
דברי דובר/ת #249 | 60 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מתייחס לסעיף 26כו, מה אומרת הוועדה הזו? היא אומרת, הנטל על הצבא. הצבא זה שצריך לעשות מסלולים, זה שצריך לגייס, זה שצריך להשקיע מאמצים והוא זה שיישבו עליו. הנטל צריך להיות על הפרט, תתייצב ותמלא את חובתך החוקית, לכן אני אומר שזה קשור לשאלת מי יבוא ולשאלת היעדים.
דברי דובר/ת #251 | 49 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לעניין קיומה של הוועדה הזאת, אני רוצה לשאול את השאלה מה היחס - בפרט ביחס לסעיף קטן (ב)(4) - בין הוועדה הזו לבין נקח"ל? נקח"ל הוא הכתובת לחיילים בענייני הפרט. מה היחס בין זה לבין הוועדה הזאת בסעיף קטן (ב)(4). בעיניי יש פה כפילות - - -
דברי דובר/ת #253 | 47 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לכל הפחות, יש צורך להסדיר את היחס בין שני האורגנים האלה. הייתה התייחסות להיותה של הוועדה הזאת חיצונית או פנימית לצבא, ככל שאנחנו עוסקים פה בניהול המיקרו של הצבא, יש בעיה עם העיגון בחקיקה של הוועדה הזאת. מצד אחד, הצבא יודע לפעול בהמון הקשרים, בהמון זירות, בהמון יחידות, בהמון נושאים ויודע לנהל את עצמו ולפקח על עצמו. מצד שני, יש עליו ביקורות חיצוניות, החל מהוועדה הזו בכובעה כגוף שמפקח על הרשות המבצעת, דרך מבקר המדינה, מבקר מערכת הביטחון, מבקר צה"ל והפיקוח הפיקודי בתוך הצבא, על ידי מפקדים שמנהלים את הקצינים והיחידות תחתיהם. אנחנו באים ומכוננים פה אורגן בחקיקה ראשית לאירוע המסוים הזה. זה כשלעצמו יש בו משהו אנומלי, בייחוד כשאנחנו באים ומכניסים גורם חיצוני לצבא כמו גורם רבני.
דברי דובר/ת #255 | 118 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם תיתן לי, אני אשיב. אני לא הצעתי שופט. עצם העובדה שאנחנו קובעים בחקיקה אורגן כלשהו, זה לכשעצמו אנומלי. אני לא מדבר עדיין על ההרכב, אני מדבר על עצם הקביעה בחקיקה של האורגן. הוקם צוות כזה, הוא הוציא תחת ידיו מסקנות וכשהן הגיעו לבסוף למשרד הביטחון, הן לא אומצו על ידי השר והן נשארו במגירה.
דברי דובר/ת #257 | 55 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
המנגנון שמנסים לבנות פה, מסיט את הכיוון מזה שאומרים שכל הנטל הוא על צה"ל להוכיח שהוא עשה, שהוא הקים מסלולים, זה בעיניי מסיט את המיקוד מהמקום שהוא צריך להיות, שזה חובת הפרט. גם אם אנחנו מקימים מנגנון כזה, מוזר שהוא מוקם בחקיקה ראשית. דווקא ועדה שהוקמה בחקיקה ראשית לא עבדה, בעוד שמנגנונים אחרים שצה"ל מקיים בתוך עצמו עובדים.
דברי דובר/ת #259 | 58 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש הרבה חובות על צה"ל שאנחנו לא מחוקקים אותם בחקיקה ראשית.
דברי דובר/ת #261 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא הייתי כל כך מתנגד לסעיף 26כו אם לא היה קיים סעיף 26כו1, שהוא מושך את השטיח תחת כל ההסדרים והחוק ובזה, אני מסכים עם עמדת היועצת המשפטית לוועדה. הרעיון של החוק הוא שהעמידה ביעדי הגיוס מצדיקה את הפטור שניתן ליתר האוכלוסייה שלא מחויבת בגיוס. התכלית העיקרית שלנו היא להביא את החיילים לצה"ל, אמנם לא נגיע לשוויון מלא, אבל נצליח להביא כמות מסוימת. בסעיף הזה אומרים כי הוועדה הזו שהיא חיצונית לצבא, יכולה בדיעבד להסתכל על שנה מסוימת - - -
דברי דובר/ת #263 | 81 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לגופם של דברים, בסוף הסמכות של הוועדה הזאת היא למשוך את השטיח בדיעבד. מגיעים לסוף השנה, אוספים את הנתונים, מסתכלים עליהם ואומרים היינו צריכים להביא 100 והגענו רק ל-90, בואו נשנה את המספר בדיעבד.
דברי דובר/ת #265 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הצבא אומר שהוא מתכונן לכל הפחות למה שמגדיר החוק. אם לא הגיעו, היא הנותנת. יגלגלו את זה על הצבא.
דברי דובר/ת #267 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קובי אמר פה מקודם שמטרתה של הוועדה להגן על הצבא, זה לא נכון. כל המטרה של הוועדה הזאת היא להוות בקרה על צה"ל ופה, היא תבוא ותגיד צה"ל לא עשה מה שצריך היה לעשות.
דברי דובר/ת #269 | 34 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת אזולאי, זה לא נכון. בעוד שבסעיף 26כו היא מייעצת לרמטכ"ל, פה הרמטכ"ל לא נזכר בכלל, היא מגיעה ישירות לוועדת חוץ וביטחון.
דברי דובר/ת #291 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא במסגרת השירות - - -
דברי דובר/ת #293 | 6 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
אם היעדים נקבעים בחקיקה ראשית, פה אני אפילו לא בטוח שאנחנו בחקיקת משנה.
דברי דובר/ת #300 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו מסכימים.
דברי דובר/ת #302 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לכאורה מתאפשר לנגוס פה מהקביעה של הרשות המחוקקת, על כל המשמעויות של ההבדל בין שתי מדרגות החקיקה האלה, מבחינת פומביות, מורכבות, הליך החקיקה. הסיטואציה פה, אנחנו אפילו לא עוברים דרך שר הביטחון. זאת אומרת, כל ההיררכיה המינהלית הפנים-ממשלתית מהרמטכ"ל, דרך שר הביטחון, קבינט וכלה בממשלה במליאה, כל אלה נמחקו מהשרשור.
דברי דובר/ת #305 | 50 מילים

פרוטוקול 544 — 2026-01-15 (3 דברי דובר/ת)

זה מרחיק לכת מה שאתה אומר.
דברי דובר/ת #80 | 6 מילים
◂ 40 הפסקות — לחצו להצגה
כל האירוע של היעדים, הוא אבן הראשה. עליו נבנית כל הקונסטרוקציה, אז עכשיו להגיד זה טכני - - -
דברי דובר/ת #121 | 19 מילים
◂ 343 הפסקות — לחצו להצגה
מירי מה בין זה לבין נקח"ל?
דברי דובר/ת #465 | 6 מילים

פרוטוקול 550 — 2026-01-20 (76 דברי דובר/ת)

רגע, אני אסביר. ב-2028, הערך נקודה פר תלמיד, לצורך הדוגמה, הוא 500 שקל. נניח, סתם, אני זורק מספר, זה תיאורטי. רגע, נסביר את המתמטיקה.
דברי דובר/ת #367 | 24 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא. שוב פעם, אנחנו בשנת 2028, נניח שגילינו שעמדו ביעדים בשנה הראשונה, שהיא בעצם שנה וחצי.
דברי דובר/ת #370 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו בשנת התקציב 2028. בעולם נורמלי, נגיד, ללא קשר פה לסיפור הזה, ערך הנקודה לשם הדוגמה הוא 500 שקל.
דברי דובר/ת #372 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ב-2028, הוא 500 שקלים. לשנת 2028. גילינו שעמדו ביעדים, האם הישיבות אמורות לקבל במקום 500 שקלים, גם 500 שקלים לשנת 2028 וגם עוד 235 שקל, שזה חצי מ-470.
דברי דובר/ת #374 | 28 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
ואז צריך להבין האם הדבר הזה, ושוב פעם, ערך הנקודה תוצר של תחשיב, ואנחנו פה דילגנו על התחשיב, אנחנו בעצם כופים ערך נתון בהתעלם מהנתונים של אותה שנה.
דברי דובר/ת #382 | 28 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
למה צריך לעשות שנה וחצי ולא ללכת לפי שנות הגיוס הרגילות של צה"ל, ולהגיד, יוני 2025 עד יוני 2026, ייבחן אותם בזה. נכון, לא היה חוק, אבל התגייסו.
דברי דובר/ת #408 | 28 מילים
◂ 101 הפסקות — לחצו להצגה
זה בנוסח הזה.
דברי דובר/ת #510 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא בחוק המקורי בגרסת 2014, אלא בחוק בנוסחו זה.
דברי דובר/ת #512 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תסתכלי בעמוד 2 – הגדרת ישיבה שהיא בעצם תחת סעיף 26ג.
דברי דובר/ת #514 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה העמוד הראשון שמופיע כהחלפת פרק 1, תסתכלי. סעיף 1 היה תיקון סעיף 2. מטי, זה טכני לגמרי.
דברי דובר/ת #517 | 18 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
או במילים אחרות, אחת התוצאות של הסעיף הזה היא ריקון או ניקוז חלק משמעותי מהבריכה.
דברי דובר/ת #525 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ניקוז, אמרתי.
דברי דובר/ת #527 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
את חוזרת לחוק המקורי?
דברי דובר/ת #532 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה בוורסיה הזאת. את צריכה להסתכל על החוברת הזאת.
דברי דובר/ת #534 | 9 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
עמוד 9.
דברי דובר/ת #549 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
עמוד 9, בחוברת פה.
דברי דובר/ת #553 | 4 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
נכון, פסקה 2, להגדרת מוסד חינוך חרדי. כתוב.
דברי דובר/ת #564 | 8 מילים
◂ 232 הפסקות — לחצו להצגה
לא, זה הרבה יותר מורכב מזה.
דברי דובר/ת #797 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני עדיין נושם והדופק עדיין דופק.
דברי דובר/ת #799 | 6 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
אבל על מה היא חותמת? שהיא תעמוד ביעדים? הרי היעד הוא לא פר ישיבה, הוא פר כלל הציבור החרדי.
דברי דובר/ת #811 | 19 מילים
◂ 115 הפסקות — לחצו להצגה
את טועה, זה לא המצב. אם מבטלים עבירה, מתאיינים כתבי האישום התלויים ועומדים בגינה, ובעצם מתאיינת העבירה.
דברי דובר/ת #927 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה סעיף 4 לחוק העונשין, אבל זה לא האירוע פה, כי לא מאיינים את העבירה, וזו הפגיעה בשוויון.
דברי דובר/ת #929 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הפגיעה בשוויון היא שהעבירה נותרת על כנה. אנחנו לא אומרים שאי התייצבות לצבא מפסיקה להיות עבירה, או הופכת להיות התנהגות מותרת. היא נותרת התנהגות אסורה, אבל אנחנו פוטרים מהאחריות הפלילית אך ורק קבוצה מסוימת.
דברי דובר/ת #931 | 34 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
סעיף 46 נותר על כנו, העבירה נשארת עבירה.
דברי דובר/ת #934 | 8 מילים
◂ 212 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, סליחה, חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת בוארון.
דברי דובר/ת #1147 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היה לי וחבר הכנסת בוארון באחת הישיבות שיח ארוך, ואני רגע רוצה להגיד מה אני למדתי מהשיח הזה, ולמדתי הרבה, ואני מודה לך על השיח, אבל אני בכל זאת רוצה להגיד איפה אני לא רואה את הדברים כמוך. זה נכון שאם מקבלים את הנחת העבודה האופטימית של החוק הזה, שהוא יקום ויחול ויתממש לאורך שנים, אזי לאורך מספיק שנים אנחנו נתכנס אל קו ה-50%.
דברי דובר/ת #1149 | 64 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ולאורך מספיק שנות קיומו של החוק, אם נעשה את זה לצורך הדיון - - -
דברי דובר/ת #1152 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
20, 30, 40 שנה, אז מה שיקרה לך זה שבתהליך הזה אתה תגיע לזה ש-50%.
דברי דובר/ת #1154 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, חבר הכנסת בוארון, ברשותך.
דברי דובר/ת #1156 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שלושה דברים אני אגיד. אחת, החוק שלנו מתייחס כרגע לחמש שנים. הוא לא מדבר מעבר לזה, הוא מדבר על חמש שנים. שתיים, הגילאים של הגיוס הם דרמטיים ומשמעותיים. תת-אלוף טייב התייחס לנקודה הזאת מספר פעמים. לא הרי גיוסו של ילד בן 18, כהרי גיוסו של אדון בן 26.
דברי דובר/ת #1158 | 48 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
שנייה, עוד משפט אחד אני אגיד, וזה שוב פעם רגע בהסתכלות ארוכת טווח. ושוב אני אומר, אתה אומר לנו בואו נסתכל על התהליך ועל האופק ועל התהליך ארוך הטווח, שבסופו אנחנו נתכנס אל עבר הקו של 50%. אבל אני רוצה לומר שאם מסתכלים ארוך טווח, בהסתכלות ארוכת טווח - - -
דברי דובר/ת #1166 | 51 מילים
◂ 73 הפסקות — לחצו להצגה
אני אגיד רגע בכמה נקודות.
דברי דובר/ת #1240 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא, לסעיף החנינה כפי שהוא מכונה פה. ראשית, עד שאדם מגיע לכדי השתמטות, והסביר את זה קודם אביגדור, זה לא מהיום למחר. יש תהליך שלם שהצבא עובר מולו. הוא פונה אליו, ומתקשר אליו, ומזמין אותו.
דברי דובר/ת #1242 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רק בסופו של תהליך לא קצר בין כמה וכמה חודשים וכמה וכמה ניסיונות פנייה, מגיע הצבא לאמירה שאומר, עשיתי את כל מה שאפשר, האדם הזה אינו משתף איתי פעולה, אשר על כן הוא הגיע לסטטוס משתמט. כל התהליך הזה לא החל אלא לאחר פקיעת החוק, כלומר, אחרי יוני 2023.
דברי דובר/ת #1244 | 49 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בית המשפט אמר את זה עוד בשנת 2017. אנחנו לא התחלנו את התהליכים האלה שהתגלגלו.
דברי דובר/ת #1246 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, בסדר, אבל להפך, אנחנו כמדינה, כפרקליטות וכצבא וכמשרד ביטחון, הגשנו פעם אחר פעם אחר פעם, אני חושב שהיו איזה 20 או יותר בקשות לבית המשפט, שאמרו, אנא דחה את כניסת בית המשפט לדין לתוקפו מ-2017 עד 2023. ב-2023 החוק פקע מתוכו פנימה, וכבר לא יכולנו לבקש את זה. אז על כן אני רוצה להגיד שכל ההליכים של הבשלה אל עבר השתמטות, אירעו רק לאחר יוני 2023, אחת.
דברי דובר/ת #1248 | 68 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שתיים, גם אז הם לא קרו מיד, אלא אנחנו אמרנו, הצווים שניתנו קודם לכן ממשיכים ועומדים בעינם, כל אחד מהם עד תום תוקפו לפי הסעיף של, אני לא זוכר אם זה 23 או 24 לחוק הפרשנות, אז הם עמדו בתוקפם, ולכן היה עוד פרק זמן שאפילו אחרי שהחוק פקע אנחנו לא התחלנו את ההליכים שמבשילים כדי השתמטות מיד. ושלוש, גם אז עשינו את זה באיטי ומדורג, וזה מה שהתחיל, התהליכים של הוצאת הצווים.
דברי דובר/ת #1250 | 73 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה שאני רוצה לומר, זה לא שהגרזן הורד, ומהיום למחר הסטטוס המשפטי השתנה, ובום, הורדנו עליהם את הגרזן והפכנו אותם למשתמטים. זה לא האירוע. בפסק הדין של 2017 שניתן, וגם אחר כך שב ואושש בפסיקה שניתנה בשנתיים וחצי האחרונות, בהקשר של ענייננו, קבע בית המשפט שהוא החיל כצו ביניים בהתחלה, ואז הוא השאיר אותו כחלק מהצו הקבוע, את ההקפאה של סעיף 20. כלומר, יש סעיף בחוק שירות ביטחון, אני לא נכנס פה לכל המורכבויות שלו, כי הוא מאוד מורכב, אבל בסופו של יום מה שהוא אומר, יש רגע שבו חובת הגיוס פוקעת אם הצבא חדל ממעש לאורך איזשהו פרק זמן. אני לא נכנס לפרטים, כי זה מאוד טכני ומורכב. בית המשפט אמר, לא, בגלל שפה הם חדלים ממעש, הסעיף הזה לא יחול, ואנחנו מקפיאים אותו. וההקפאה הזאת, לעניין הערתך על זה שבית המשפט לא חשב ולא צפה ולא דמיין, לא היא, כי בית המשפט אכן חשב, ולכן הוא הקפיא במפורש את תחולתו של סעיף 20, לעניין האוכלוסייה הזאת.
דברי דובר/ת #1252 | 158 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
המחוקק החליט.
דברי דובר/ת #1254 | 2 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
זה הקשר שונה קצת.
דברי דובר/ת #1281 | 4 מילים
◂ 29 הפסקות — לחצו להצגה
קודם כל, תודה רבה. ב', אני ממש מתנצל שיש לי הרבה נקודות, ואני ארצה כן לעבור עליהן, כי אני חושב שהן משמעותיות, אז אני אשתדל לעשות אותן בקיצור.
דברי דובר/ת #1311 | 28 מילים
◂ 29 הפסקות — לחצו להצגה
אני סמוך ובטוח שאתם מקבלים זכות דיון.
דברי דובר/ת #1341 | 7 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
טוב, אני אשדל להיות קצר ואני אשדל להיות מהיר, אבל אני לא מתחייב על הקצר. קודם כל לגבי הסעיפים א'-ד' שהופיעו בהצעת החוק המקורית, הסעיפים האלה שנכתבו בהצעת החוק המקורית בשנת 2022 התייחסו למצב דברים מסוים שהשתנה. הם התייחסו למצב דברים שבו במסגרת ההערכות שחשבנו וביקשנו, בעצם החוק הקודם עמד בתוקפו ולכן צו שר הביטחון עמד בתוקפו והתקנות עמדו בתוקפן ורשימת הישיבות עמדה בתוקפה, ולכן היה היגיון משפטי בלשמר את הרצף הנורמטיבי. זה לא המצב היום. בגלל שפקע החוק הראשי, פקעו עימו כל דברי חקיקת המשנה, ותוצאת הדברים היא שהיום אי אפשר בהינף אצבע להחיות אותם. אלא צריכים, לגישתי לפחות, לבוא לוועדה ולאשרר מחדש את התקנות, את הצו ואת רשימת הישיבות. למה הדבר הזה משמעותי?
דברי דובר/ת #1350 | 115 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אומר את זה בגלל שההסדרים פה, כאילו, כמו שהם כתובים, הם נכתבו בעולם שהיה רצף נורמטיבי.
דברי דובר/ת #1352 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד רגע למה אני אומר את זה. כי זה לא רק ששתי הרשימות שנדונו פה, ולכן אני לא אפרט רגע את היחסים אליהן, לא רק ששתי הרשימות היו לא עדכניות, אלא שבעצם כשמאריכים את הרשימות as is, בעצם פוגמים או נוגסים בסמכותו של שר הביטחון להתקין את התקנות ולהתקין את הרשימות. ואיפה הדבר הכי משמעותי? הייתה התייחסות לזה של חבר הכנסת סולומון, אז במובן הזה אני מתחבר רגע לדבריו. הוא אמר, צריך להתחיל מאפס. ולמה זה מאוד משמעותי?
דברי דובר/ת #1354 | 79 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, ואני מתייחס לשתי הרשימות.
דברי דובר/ת #1356 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני פעמיים סולומון, כי אני אומר ביחס לשני סעיפים. צחוק בצד רגע, אני רוצה לומר, יש הבדל בין מצב דברים שבו אומר המחוקק – שר הביטחון, אתה מוסמך לכונן רשימה, קודם כל תקבע את התקנות, תקבע את אמות המידה, תקבע את מי אתה מכניס, ואז תקבע מי עומד בזה, ואז לשר הביטחון יש שיקול דעת. לבין מצב דברים שבו אתה אומר לו, לא, הנה רשימה, זה הנתון, עכשיו אם אתה רוצה להתחיל לגרוע מזה, לך תחוקק תקנות ותתחיל לגרוע מזה, ולך תערוך שימוע לכל אחד מהם, ולך תבדוק כל אחד מהם. זאת אומרת, צורת שיקול הדעת ואופן העבודה המנהלי של השר, הם הרבה יותר מוגבלים, הרבה יותר תחומים. ולכן לגישתי, שני הסעיפים ביחס לשתי הרשימות, בעצם לא נכון להתחיל מהקיים ולהגיד לו לך תשנה, אלא פשוט צריך למחוק, להגיד הם פקעו, הם התאיינו. ואפשר כמובן להגיד לשר הביטחון, קח פרק זמן נתון X חודשים כדי להביא לנו רשימות חדשות ולהתחיל משם. זה רגע לגבי שני הסעיפים א' ו-ד', בקצרה.
דברי דובר/ת #1358 | 159 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתם רוצים חודשיים, אני לא אומר מה ה-X.
דברי דובר/ת #1360 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דרך אגב, ופה אני אומר שוב פעם גם לעניין התקנות, בגלל שגם פקעו אמות המידה, אז יכול להיות שגם את התקנות צריך רגע לחשוב מחדש, לשנות אולי משהו, לאשרר כמובן מול הוועדה, ולכן גם זה ייקח את פרק הזמן שלו. אני קופץ רגע לסעיף קטן (ב), על חובת ההתאגדות. רק בוורסיה המקורית של החוק בשנת 2022, הוצע לראשונה להטיל חובת התאגדות, ולכן היה פה את סעיף קטן (ב), שאמר חובת התאגדות, בגלל שהיא חובה חדשה שאנחנו מחילים, יהיה איזשהו פרק זמן של התארגנות או הוראת מעבר. אני חושב שהדבר הזה היום הוא יותר מורכב, הוא עוד יותר חיוני, ולכן גם זה מוביל אותי שוב פעם לאישוש המסקנה על זה שצריך להתחיל מאפס ולא להתחיל מהקיים. כי בעצם אם תתחיל מאפס, אז כמובן שתגיד המחוקק הראשי אמר לי חובת התאגדות, זה תנאי הבסיס. אם אתה מכונן את הרשימות שהיו, אז יש לך שם אי אלו, אני לא יודע להגיד כמה, אומר אודי מוקדם יותר רק בודדות, אני לא יודע, אבל שהן כאילו נכנסות. לכן אני אומר שוב פעם, גם הדבר הזה מוביל אותי לרעיון, שיותר נכון להתחיל מאפס. לעניין סעיף קטן (ג), אחד הדברים שחידדו פה. סעיף קטן (ג) הוא הסעיף שאומר, אנחנו ממשיכים את הצו. שוב פעם, יש פה מצב דברים שהוא היה נכון כשכתבנו את ההצעה המקורית בשנת 2022, כשהיא הוגשה, לא נכון היום. הצווים פקעו, ולכן אין רצף נורמטיבי. הרעיון בסעיף הזה היה לייצר את הרצף הנורמטיבי, אין יותר רצף נורמטיבי. אני כן רוצה לומר שמה שהתחדד היום באמת בנקודה הזו במהלך הדיון, זה שבעצם הסעיף הזה הוא סעיף שמרוקן את הבריכה, או מתחיל לנקז מהבריכה את אותם אנשים שחצו את גיל 26, או גיל הפטור, שיהיה, שייקבע, בין שזה יהיה 26 ובין שזה מספר אחר, אז הוא בעצם סעיף שמנקז את המבוגרים יותר מהבריכה. וצריך לשים לב גם לדבר הזה.
דברי דובר/ת #1363 | 293 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ההערה שלי לגבי ג', זה ששוב פעם יש בעיה כי הוא לא ברצף נורמטיבי, ותכף אני אגיע לאירוע הזה, אגב, סעיף החנינה, כי בעצם אנחנו מנקזים החוצה מהבריכה. זאת אומרת, בגלל שב-ג' אנחנו מראש מוציאים החוצה את המבוגרים יותר, ממילא הבעיה שמנסים להתמודד איתה בסעיף החנינה - - -
דברי דובר/ת #1365 | 49 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ולכן מראש אני במקום אחר, וזה חלק מהתשובה לסעיף הבא שאני תכף אחזור אליו. דיברתי על ד', על הרשימה החדשה. ה', אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו פה. כל המנגנון של הנגיסה בתמיכה בעיניי הוא לא נכון, לא מותאם לעולם התוכן, מייצר 1,000 בעיות שעליהן דיברנו פה לאורך היום. אני חוזר רגע לחומרה של העניין אל מול המצב הקיים, כי המצב הקיים כבר, שוב פעם, אנחנו לא במקום שהיינו כשהוגשה ההצעה לכתחילה בשנת 2022, אנחנו בעולם שבו הוחלה כבר ואושרה על ידי בית המשפט הנגיסה של התמיכות.
דברי דובר/ת #1368 | 88 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא בית המשפט.
דברי דובר/ת #1370 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, חבר הכנסת אזולאי, נדייק רגע. זה לא בית המשפט, הכנסת מלכתחילה קבעת את פרק ג(1) כהוראת שעה.
דברי דובר/ת #1372 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בית המשפט נתן כל כך הרבה אורכה, עד שזה הגיע למיצוי של הוראת השעה.
דברי דובר/ת #1374 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
במצב הדברים הנוכחי היום, אנחנו לא במקום שהיינו. אנחנו במקום שהיום היום אין תמיכה פר אדם שהוא חייב שירות. ואנחנו בעולם שבו בית המשפט כבר אומר לנו, לרבות בפסק הדין האחרון מחודש נובמבר, ב-5819/24, אומר לנו, ממשלה נכבדה, תוך 45 יום תוציאו סל צעדים אפקטיביים כדי לממש בפועל את חובת הגיוס. אחד הצעדים הכי אפקטיביים שנעשו עד כה ושנעשו עד היום, היה קיצוץ התמיכה. פה מראש הופכים את הדבר הזה, מחזירים את התמיכה, זו נקודת התמיכה בכלל, שמחזירים את התמיכה על כנה.
דברי דובר/ת #1376 | 82 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חבר הכנסת בואורון, דיברנו היום באריכות על המורכבות והבעייתיות וחוסר הישימות של הדבר הזה, ואני לא חוזר על כל הדבר הזה, אני רגע מנסה לעשות את הזום אאוט ולהגיד שכשאנחנו מנהלים את השיחה הזאת במצב נורמטיבי, שבעצם כבר נקבע כלל. הכלל שנקבע אומר, מי שחייב שירות, לא תינתן בגינות תמיכה אם הוא לא משרת בצבא או לא מתגייס לצבא.
דברי דובר/ת #1378 | 59 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, הוא ניתן בסיטואציה הנוכחית.
דברי דובר/ת #1380 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אני אומר רגע, ברשות אדוני, לאורך השיח על הסעיפים השונים של הצעת החוק הזאת, מנסים רגע לבסס את האמירה, ואנחנו עושים את זה פר סעיף ופר רכיב בהצעה. הצעה כפי שהיא, לא תביא כוח אדם לצבא.
דברי דובר/ת #1385 | 36 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת בוארון, אני כן רוצה להשיב לך. בוודאי שאתם המחוקקים, אני לא מתיימר להיכנס בנעליכם.
דברי דובר/ת #1405 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מנסה רגע להגיד, שכשאנחנו מסתכלים פה על הסדר ואנחנו אומרים שיש לו שתי תכליות, אנחנו מנסים לשרת את שתיהן, כי אנחנו מסתכלים רגע על המצב הנוכחי שבו בעצם נשללה התמיכה. והכלל היום אומר, מי שחייב שירות לא תינתן בגינו תמיכה, ואנחנו הופכים את הכלל הזה, יש לזה משמעות, ואנחנו מחזירים תמיכה. ואני רגע אוסיף עוד דבר. האם היה אפשר לבנות את הקונספט אחרת? כן, היה אפשר לבנות את הקונספט אחרת. אפשר היה להגיד, את התמיכה אפשר יהיה לתת, כמו שאומר הכלל עכשיו, רק בגין מי שלא חייב יותר שירות. זאת אומרת, למשל, לעניין פתח הניקוז מ-2026, אפשר לתמוך בגין מי שחצה את גיל הפטור. אי אפשר לתמוך, או אפשר לתמוך, בגין מי ששירת. זאת אומרת, אם אדם שירת והשלים את חובתו, אפשר לתמוך בו גם אם הוא לפני 2026. זאת אומרת, יש עוד אפשרויות, אבל פה הולכים דווקא על האופציה שהיא במפורש הולכת בצורה מאוד חדה לצד שבאינטרס אחד, וזונחת את האינטרס שהוא השוויון. שוב, אני לא נכנס פה לפרטים שעליהם דיברנו באריכות, על חוסר הישימות של המנגנון בסעיף קטן (ה).
דברי דובר/ת #1407 | 172 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה רגע להתייחס לסעיף החנינה, רבותיי. היה פה איזשהו פינג פונג מול חבר הכנסת אזולאי, ושבו והשוו פה לאירוע ההתנתקות. אני רוצה רגע לבדל את אירוע ההתנתקות.
דברי דובר/ת #1411 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, אני אנסה רגע כן להגיד. אחת, אירוע ההתנתקות היה עבירה שהייתה יחסית ממוקדת ונקודתית.
דברי דובר/ת #1413 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, אין חולק.
דברי דובר/ת #1415 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חבר הכנסת אזולאי, תן לי שנייה לנסות לטעון את טיעוני, אולי אני אשכנע, אולי לא.
דברי דובר/ת #1417 | 15 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אחת, האירוע של ההתנתקות, העבירות שנעברו שם היו יחסית נקודתיות וממוקדות.
דברי דובר/ת #1422 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם מבחינת הזמן שלהן, זה היה אירוע חד פעמי שהתרחש כולו בתוך היומיים-שלושה-שבוע שהיה האירוע. לעומת זאת, פה אנחנו מדברים על עבירה שמתמשכת.
דברי דובר/ת #1424 | 23 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני מדבר על העבירות.
דברי דובר/ת #1427 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא הסברתי את עצמי נכון. התכוונתי שהעבירות היו ממוקדות על פני פרק זמן קצר וממוקד.
דברי דובר/ת #1431 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואילו פה, העבירה היא עבירה נמשכת.
דברי דובר/ת #1433 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דקה, אדוני היו"ר, ברשותך, בבקשה.
דברי דובר/ת #1435 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אחת, העבירה היא נמשכת. שתיים, היקף האוכלוסייה המדוברת הוא הרבה יותר גדול, שם היה מדובר על עשרות.
דברי דובר/ת #1437 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, יש הבדל משמעותי.
דברי דובר/ת #1439 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
הפגיעה שעושה הסעיף הזה בעיקרון השוויון היא דרמטית והיא אנושה.
דברי דובר/ת #1444 | 10 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת בוארון, תרשה לי שנייה.
דברי דובר/ת #1452 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שנייה, אני מנסה להסביר למה גם.
דברי דובר/ת #1455 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני לא אפרט למה, אני מניח שמבינים. אני אגיד עוד נקודה אחת לעניין הראייתי שדובר פה, על השאלה של התצהיר. אני רוצה רק שתשימו לב שהתצהיר עליו הוא אמור להצהיר זה שהתקיימו בו התנאים בסעיף 26ה(1) ו-(5). (5) זה הסעיף שבו ראש הישיבה נותן לו אישור שהוא ערב לזה שהוא לומד. זאת אומרת, הפרט מצהיר שיש לו אישור מראש הישיבה, אבל לראש הישיבה אנחנו לא מביאים את האישור. זאת אומרת, אנחנו אפילו לא עומדים בתצהיר.
דברי דובר/ת #1457 | 76 מילים

פרוטוקול 549 — 2026-01-20 (75 דברי דובר/ת)

רגע, אלה שתי התייחסויות שונות. הרי יש בחוק שתי הגדרות: סעיף (ד) מתייחס למוסדות שמיועדים לקטינים, שלומדים בהם שנתיים, בין 14 ל-18 לפי ההגדרה הישנה והנוכחית. ואילו סעיף (א) מתייחס למוסדות לבגירים, קרי מי שהם מעל גיל 18 ולומדים בהם 40–45 שעות, והם חייבי שירות בתוך דח"ש ולכן הם בדח"ש – (א) מתייחס לקבוצה הזו. אלה שני מושגים נפרדים.
דברי דובר/ת #206 | 59 מילים
◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה
לכבוד הוא לי להיכלל באותה קטגוריה.
דברי דובר/ת #265 | 6 מילים
◂ 248 הפסקות — לחצו להצגה
אני ארצה להתייחס לסעיף הזה, בכלל רציתי להציע הצעה לסדר בתחילת הדיון - -
דברי דובר/ת #514 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - שאולי אפילו להתייחס לרכיבים אחד-אחד - - -
דברי דובר/ת #516 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אם אנחנו מדברים על סעיף (א), אז אני - - -
דברי דובר/ת #518 | 12 מילים
◂ 43 הפסקות — לחצו להצגה
(ג) הוא בכלל – אני לא רוצה להפריע לחברת הכנסת כהן.
דברי דובר/ת #562 | 11 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
צריך להגיד שכל הדבר הזה - - -
דברי דובר/ת #581 | 8 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
המעקף קיים, צריך להגיד שכל סעיף (ה) בכלל לא מותאם - - -
דברי דובר/ת #593 | 13 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
סעיף קטן (ה) כולו אינו מותאם ביותר ממובן אחד למנגנון תמיכות: גם בגלל שהוא חוצה שנה, שזה דבר בעייתי לכתחילה כי תקציב התמיכות כרוך בחוק התקציב השנתי והוא בנוי על תקציב שנתי. ולכן המעברים משנה לשנה, בוודאי בהפרשים של מעל שנה – זאת אומרת שיש פה שתי שנות תקציב קדימה. זו בעיה אחת. בעיה שנייה היא העובדה שהמנגנון הופך את סדר הדברים. ערך הנקודה הוא תוצר של התקציב ושל מספר הנקודות שניתנו בסך הכול. פה מנסים להפוך ולהתחיל מערך הנקודה, לקבוע אותו ומשם לייצר את החלוקה, שזה דבר שתהליכית הוא פסול. זה עושה בלגן וזה קשה לתפעול. יהיה פה קושי משמעותי מאוד, גם בגלל התקציב החוצה שנה וגם בגלל ההיפוך של סדר העבודה. וכל זה מעבר לפגמים - - -
דברי דובר/ת #607 | 120 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני עוד מציע, אני רגע מצביע על בעיות.
דברי דובר/ת #610 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, מעבר - - -
דברי דובר/ת #613 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רק עוד משפט אחד: זה בנוסף לבעיות שעליהן דיברנו בסעיף המקורי של התמיכות. דיברנו על כל מיני מעקפים שאפשר לעשות בו שמתקשרים לדברים שעליהם מצביעה חברת הכנסת מירב כהן. אגב מה שהיא אמרה קודם על סעיף (ג), שיש בו רכיב של ריקון בריכה: היכולת לנקז החוצה את מי שחצו את גיל 26 זה באמת עוד מעקף למנגנון הבסיסי של החוק, שזה בעצם מה שמצביעה עליו חברת הכנסת כהן. זאת אומרת שיש פה סדרה של טעויות, גם ייחודיות להוראת השעה וגם למנגנון.
דברי דובר/ת #615 | 81 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זאת לא האמירה. זה לא העניין של תקציב הישיבות הכולל.
דברי דובר/ת #617 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה רכיב אחד. יש רכיב אחר שהוא ערך הנקודה למנגנון לפרט, איך מחשבים אותו וכמה כסף נותנים פר קפיטה. יש בסך הכול ויש פר קפיטה, ובשניהם יש בעיה.
דברי דובר/ת #620 | 28 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
וסוגיהם.
דברי דובר/ת #640 | 1 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
וגם אם יודעים - - -
דברי דובר/ת #645 | 6 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, אבל זה לא נכון להגיד את זה.
דברי דובר/ת #662 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - - אותו דבר, כי תקציב הישיבות זה סך כול העוגה, זה לא הפלח.
דברי דובר/ת #664 | 15 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, מירי, אבל זה חשוב להגיד שמאותה עוגה ניזונים - - -
דברי דובר/ת #670 | 12 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
לא זו הנקודה אבל.
דברי דובר/ת #675 | 4 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
אבל מירי, כשאת אומרת - - -
דברי דובר/ת #681 | 7 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
את מדברת על מחצית מתקציב הישיבות. צריך להגיד שכשאת מדברת על מחצית מתקציב הישיבות את בעצם אומרת חצי מהעוגה.
דברי דובר/ת #686 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, שנייה. - - -
דברי דובר/ת #689 | 5 מילים
— המשך —
תרשו לי שנייה להשלים משפט, בבקשה, אני מבקש שתרשו לי להשלים משפט.
דברי דובר/ת #690 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הנקודה היא שמהעוגה הזו ניזונים לא רק המוסדות החרדיים נשואי עניינו אלא גם מגוון רחב אחר של מוסדות שכולם ניזונים מאותה עוגה.
דברי דובר/ת #692 | 22 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אז אתם לא חוצים את העוגה לחצי - - -
דברי דובר/ת #695 | 10 מילים
◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה
אולי היה צריך בכלל להפוך את הסדר.
דברי דובר/ת #754 | 7 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
אולי היה צריך לעשות הפוך? אולי היה צריך להגיד, גם מבחינה תמריצית זה היה נכון להגיד שלא מחזירים, ואם תעמדו ביעדים תקבלו.
דברי דובר/ת #764 | 22 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה היה הדבר העיקרי.
דברי דובר/ת #767 | 4 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
אולי תכף אני - - -
דברי דובר/ת #775 | 6 מילים
◂ 48 הפסקות — לחצו להצגה
המוסד לא עומד ביעד, המוסד - - -
דברי דובר/ת #824 | 8 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
לא, רגע, מה זאת אומרת?
דברי דובר/ת #838 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
נניח שהחוק עובר, לצורך הדיון, באפריל – אני מושך כדי להיכנס לאמצע השנה – אז התשלום ילך מאפריל ואילך, ולא לינואר, נכון?
דברי דובר/ת #843 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא מופיע. לכאורה אפשר היה לקרוא את הוראת המעבר כאומרת - - -
דברי דובר/ת #845 | 14 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
מירי, התשובה היא כן, היות שהכנסת לא כובלת את ידיה שלה. הכנסת ה-25 לא אומרת שהכנסת ה-26 לא תעלה את התקציב לישיבות.
דברי דובר/ת #871 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, היא לא יכולה לעשות את זה. ובגלל זה – הרי איך מחושב ערך הנקודה? יש סכום כולל שאותו מחלקים במספר הניקוד שצברנו השנה. את הסכום הכולל, את המונה של הנוסחה הזו - -
דברי דובר/ת #873 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - את לא יודעת לגדור כי הכנסת הבאה יכולה להגדיל אותו.
דברי דובר/ת #875 | 12 מילים
◂ 36 הפסקות — לחצו להצגה
נכון, אני אגיד הערה משפטית על הנקודה הזו – מה שאומרת נטע זה נכון ומה שאומרת מרים זה גם נכון, זה שינוי סדרי עולם במובן הזה שאנחנו עוברים לתמיכה - - -
דברי דובר/ת #912 | 32 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, אני אגיד משפט אחד משפטי: המעבר מתמיכה למוסדות לתמיכה פרטנית באנשים, מבחינת תחולה נורמטיבית מוציאה אותנו מתחולתו של 3א.
דברי דובר/ת #915 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כי אנחנו לא במוסדות.
דברי דובר/ת #917 | 4 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, לא הבנתי את העמדה שלך לגבי הנושא של אי עמידה. שאין כפילות בסנקציות, אוקיי? היא כבר אמרה שאין.
דברי דובר/ת #933 | 19 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
יתר על כן, לא רק שאין כפילות אלא - - - לשם שינוי אני מסכים עם הייעוץ המשפטי לממשלה.
דברי דובר/ת #941 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ייאמר שלכתחילה כל המהלך שעושים פה בהוראת השעה הוא שלילה של הסנקציה או ביטול שלה – כי במצב הדברים הנוכחי ובהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון נשללה התמיכה כליל, והמהלך פה מאיין את זה, או לפחות מחצית הדרך מחזיר את זה. אז בעצם הוא שולל את הסנקציה.
דברי דובר/ת #944 | 48 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא, למה?
דברי דובר/ת #948 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, למה, חבר הכנסת אשר? המצב הנוכחי הוא שבגין התלמיד - - -
דברי דובר/ת #950 | 13 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אבל - - -
דברי דובר/ת #959 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
לא הייתה תמיכה בגין חייבי שירות.
דברי דובר/ת #964 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא משנה, הם היו - - -
דברי דובר/ת #967 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בוודאי שהיה - - -
דברי דובר/ת #970 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אין מה להתעצבן, חברים.
דברי דובר/ת #973 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני מתנצל אם גרמתי לעצבים.
דברי דובר/ת #975 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אומר שהתוצאה היא לא הייתה תמיכה, נשללה התמיכה בגין מי שהוא במעמד של חייב שירות. גם במצב פוסט החקיקה של ההסדר הזה הוא עדיין בגדר חייב שירות. אמנם דחו את שירותו, אבל הוא עדיין בגדר חייב שירות. זאת אומרת שהסטטוס הבסיסי הוא שהוא בגדר חייב. לפני החקיקה הזו לא הייתה תמיכה בגינו, אחרי החקיקה הזאת אומרים – אנחנו דוחים את שירותו ולכן אנחנו מחזירים את מחצית הסכום. זאת אומרת שבהגדרה איינו את הסנקציה על הקבוצה הזו של אנשים חייבי שירות. מי שיצא מתחום תחולה כי הוא הגיע לגיל הפטור והוא בחוץ, גם קודם גם עכשיו.
דברי דובר/ת #977 | 96 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
מזכיר הממשלה - - -
דברי דובר/ת #991 | 5 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
לכן אמרנו שהמנגנון הוא - - -
דברי דובר/ת #1004 | 7 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אמת.
דברי דובר/ת #1009 | 1 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
זה לא ברור.
דברי דובר/ת #1017 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, זה נקודתי.
דברי דובר/ת #1019 | 3 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
יצוין שאני ארצה להתייחס לסעיף הזה, כי הוא בעיניי אחת מהפגיעות הכי דרמטיות בשוויון בהסדר שמוצע. אז צריך לומר.
דברי דובר/ת #1033 | 19 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מה זה לכולם? לכן אני אומר, אם היינו אומרים שאנחנו - - -
דברי דובר/ת #1037 | 13 מילים
◂ 64 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, אני רוצה להגיד שיש פה אירוע - - -
דברי דובר/ת #1102 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי, יש פה הפללה בדיעבד, רטרואקטיבית - - -
דברי דובר/ת #1104 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אנחנו צריכים להיזהר לא להגיע לתוצאה הפוכה.
דברי דובר/ת #1108 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
לא, מירי, הפתרון - - -
דברי דובר/ת #1114 | 6 מילים
◂ 114 הפסקות — לחצו להצגה
הירידה מ-32 ל-30 גם הייתה הוראת שעה.
דברי דובר/ת #1229 | 7 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
המחשבה הייתה כחלק מהדיון על שוויון בנטל, על להוריד את העומס ואת הנטל על - - -
דברי דובר/ת #1240 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
- - - להגיד רק שהשיח הזה היה בתוך הקשר של - - -
דברי דובר/ת #1243 | 14 מילים
◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה
הדיון על הארכה - - -
דברי דובר/ת #1275 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אבל כן צריך להגיד שיש קשר בין הדברים. זאת אומרת - - -
דברי דובר/ת #1279 | 13 מילים
◂ 229 הפסקות — לחצו להצגה
זו ממש אמירה קשה.
דברי דובר/ת #1509 | 4 מילים
◂ 96 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, הרשימה הראשונה – מתי היא עודכנה לאחרונה?
דברי דובר/ת #1606 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היא עודכנה ב-2023?
דברי דובר/ת #1608 | 3 מילים
◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה
זה לא אותם גילים.
דברי דובר/ת #1640 | 4 מילים
◂ 77 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, חבר הכנסת בן ברק, אתה מערבב - - -
דברי דובר/ת #1718 | 10 מילים
◂ 168 הפסקות — לחצו להצגה
אם לא יעבור החוק אז למה צריך רשימות? - - -
דברי דובר/ת #1887 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא הבנתי - - - - - -
דברי דובר/ת #1890 | 8 מילים

פרוטוקול 553 — 2026-01-27 (5 דברי דובר/ת)

גם תשוו את הסעיף הזה לסעיף קטן 26(ב1), שמדבר על תפקידי הוועדה, ובין היתר אומר שהיא צריכה לבחון תכניות שנתיות ורב שנתיות. זאת אומרת, לכאורה, כשאנחנו מדברים על היישום, היישום הזה שמצידו של צה"ל צריך- -
דברי דובר/ת #80 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לכל הפחות יש חפיפה חלקית בין יישום הוראות החוק לבין יצירת תוכניות לטובת, כי זה בעצם - הרי הסעיף מחייב את הצבא להקים תוכניות, אז היא צריכה לבחון את היישום של התוכניות. אז יש איזושהי חפיפה בין שתי הוועדות האלה, שאחת מהן בסוף מורידה את היעדים, והשנייה מדברת על מה קורה כשלא עמדנו ביעדים.
דברי דובר/ת #82 | 54 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
רק אני מזכיר את ההיסטוריה- -
דברי דובר/ת #104 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
התקיים הצוות הזה בהרכב מאוד בכיר והתקיים, וישב והוציא תחת ידיו סדרת המלצות, ושר הביטחון שם אותן יפה במגירה. אפילו הן לא הגיעו לפה.
דברי דובר/ת #106 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש פה שתי ועדות יש להן חפיפה מסוימת בין התפקידים שלהם.
דברי דובר/ת #108 | 11 מילים

פרוטוקול 554 — 2026-01-27 (4 דברי דובר/ת)

אם במחזור יש 14,000 אנשים ילידי שנתון, Give or take, ה-14,000 אנשים אלה, בואי נניח שהם כולם בוגרי מוסדות החינוך החרדיים לקטינים. הם מגיעים לגיל 18.
דברי דובר/ת #353 | 26 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
יש 14,000 בשנה כפול שמונה מחזורים. הפוטנציאל שלך הוא 14 כפול 8 – 104,000. מתוך ה-104,000 אלה יתגייסו כמה שקבענו ביעדים. זה יוצא במקסימום חצי מתוך מחזור.
דברי דובר/ת #364 | 27 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
זה בעצם מהות ההסדר. המתמטיקה היא חצי מתוך שמונה איקס.
דברי דובר/ת #370 | 10 מילים
◂ 32 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי, תרשה לי, גם אני מכיר. גם אני איזה שנה-שנתיים באירוע.
דברי דובר/ת #403 | 11 מילים

פרוטוקול 555 — 2026-01-27 (32 דברי דובר/ת)

אני אתחיל, ברשות אדוני, דווקא מסעיף 10 ואני אבקש אחרי זה לחזור ל-יז.
דברי דובר/ת #278 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה לדבר על התוקף ומשך התחולה של הצעת החוק, של פרק ג'1 כפי שהוא מנוסח כרגע ואחרי זה אני אחזור לפרטים של יז1 ומה הוא עושה. החוק הזה במבנה האופטימלי שלו או בתרחיש האופטימלי שהוא משרטט אומר שיהיו 50% ממחזור, מהבריכה, מהסך הכול שיגויסו מדי שנה. ההסדר הזה בהגדרה לא שוויוני. אנחנו יודעים שבציבורים המשרתים, החילוני והדתי לאומי והמסורתי, האחוזים הם 85%-90%, סדרי גודל באוכלוסיית הגברים, פה מדובר על 50% בתרחיש האופטימלי, באופטימום ובהנחה שעומדים ביעדים ובכל ההנחות הכי אופטימיות שיש. במצב דברים כזה זה הסדר שהוא בהגדרה לא שוויוני ובמצב דברים כזה הוא לא יכול להיות הסדר קבע, הוא חייב להיות הסדר זמני. זה גם היה הרציונל למה פרק ג'1 הותווה והובנה כהסדר זמני לכתחילה, שאכן פקע בסופו של יום אחרי דחיות חוזרות ונשנות של פסק הדין שביטל אותו, הוא הגיע לכלל מיצוי של התקופה הזמנית שנקבעה בו מלכתחילה על ידי המחוקק וכל הרעיון הזה של הזמניות נגזר מתוך התפיסה שאומרת שלא יכול להיות שהסדר שהוא בהגדרה לא שוויוני, לכל הדעות, גם בכל התרחישים האופטימיים שלו, הוא בהגדרה לא שוויוני, לא יכול להיות שהוא יעוגן כהסדר קבוע.
דברי דובר/ת #280 | 179 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אמרתי, חבר הכנסת בוארון, גם בתרחיש האופטימי, אני לא אומר מה קורה כשהתרחיש האופטימי לא מתממש ולא מגיעים ליעד, אלא אמרתי בתרחיש האופטימי, כשמגיעים ליעד ומגשימים את ה-50% מהמחזור ומהבריכה - - -
דברי דובר/ת #282 | 33 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
הנקודה שלי היא שההסדר הקבוע פה בגלל חוסר השוויון הבסיסי בו לא יכול להיות הסדר קבע, הוא חייב להיות הוראת שעה. משכך, אחת, יש בעיה יסודית - - -
דברי דובר/ת #309 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אתייחס.
דברי דובר/ת #311 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
הבעיה בפרק ג'1 הייתה שהוא היה הוראת שעה שלא התוותה את העתיד לבוא, זאת אומרת היא אמרה שאנחנו מייצרים הסדר - - -
דברי דובר/ת #316 | 23 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני אשיב לך, חבר הכנסת אזולאי. פרק ג'1 המקורי הגדיר את עצמו כתקופת הסתגלות ראשונה ותקופת הסתגלות שנייה, כלומר בהגדרה הוא אמר שזה תהליך, שלבים, הדרגתי, אבולוציה ולא רבולוציה וכדומה, ואז השאלה עלתה ומה יקרה בתום תקופת ההסתגלות השנייה? ולא היה מענה. הדבר הטוב ביותר שאפשר היה להגיד זה שזה הסדר לעשר או תשע שנים, אחרי תקופת ההסתגלות השנייה, שאנחנו לא יודעים מה יקרה לאחר מכן, אנחנו מקווים שהתהליך יתקדם עקב בצד אגודל בכיוון הנכון ואחרי זה נראה. פה לא אומרים את זה, פה אומרים שיש לנו הסדר שבאופטימום שלו, בקצה התהליך, נגיע ל-50% ואז - - -
דברי דובר/ת #319 | 98 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מה שאומר ההסדר, שלא יפחת מ-50%, זה מה שכתוב - - -
דברי דובר/ת #323 | 12 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
בעצם מה שעושה סעיף 10, הוא אומר שאם עומדים ביעדים ומתמידים בהם, הוא עושה מה שנקרא הנחות, 95%, רק ארבע שנים מתוך השש וכדומה, אבל אם עומדים ביעד שאליו הגענו, שזה ה-50%, אזי ההסדר יכול להימשך שנה ועוד שנה ועוד שנה, בעצם בלי די. במילים אחרות הופך את ההסדר הזה הלא שוויוני בהגדרה, אפילו בכל ההנחות הכי אופטימיות שאנחנו מניחים שהוא יתגשם במלואו, הוא הופך אותו להסדר קבע. ולכן סעיף 10 לבדו בעיניי הוא דיל ברייקר במובן של חוקתיות, כי הוא מעגן נצחית פרמננטית את הפוטנציאל של ההסדר הלא שוויוני.
דברי דובר/ת #334 | 90 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
גרוניס אמר, זו דעת יחיד.
דברי דובר/ת #337 | 5 מילים
◂ 194 הפסקות — לחצו להצגה
רק כדי להשלים, אתה פתחת את דבריך באמירה שדווקא אתה מחזיק בזה ששני הערכים האלה הם לא מנותקים, שזורים זה בזה, מזינים זה את זה, תומכים זה את זה, אבל אתה בא ומנסה לקדם פה הסדר שלא רק מפריד ביניהם, אלא מנגיד ביניהם, ממש בניגוד חד וחריף ולא מחפש איך לפשר.
דברי דובר/ת #532 | 51 מילים
◂ 117 הפסקות — לחצו להצגה
אני שואל האם הוא מתייחס לחוק שירות לאומי אזרחי.
דברי דובר/ת #650 | 9 מילים
◂ 328 הפסקות — לחצו להצגה
אני אגיד לך במה אני מסכים איתך, אם מותר לי.
דברי דובר/ת #979 | 10 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
26יז הוא בעיניי, אני חייב לומר, סעיף מאוד מוזר ואני אסביר באיזה מובן ולמה בבוקר בתחילת היום הבעתי כל מיני אי נוחיויות מולו.
דברי דובר/ת #984 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אי נוחות ביותר ממובן אחד.
דברי דובר/ת #986 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני שמח על תיקוני נוסח. אי הנוחות שלי ממנו נובעת מזה שהוא מנסה לאסדר כמעט את המובן מאליו ולעגן אותו בחקיקה, מה שבעיניי מעורר שאלות. אני אתן דוגמה. התייחסת לשאלה של ההידרשות, מתי עושים את תיקוני החקיקה. יש פה הסדר שבונה תהליך מדורג שבו שר הביטחון אחרי שלוש שנים, הוא מזהה שיש אי עמידה, הוא מרים את הדגל, הוא מקים את הוועדה, היא ממליצה לו המלצות, הוא מגיש הצעת חוק לכנסת והכנסת כן או לא מחוקקת את זה. ואני אומר, למה צריך את כל הדבר הזה? הרי שר הביטחון במצב דברים נורמלי, ואגב כל שר בחקיקה שבתחומי סמכותו, יכול בכל עת, בלי כל ההתניות בדרך, בלי כל השלבים הללו, להסתכל על המציאות שהוא מכיר מעולם היישום של זה ולהגיד החוק הזה שתחת אחריותי דורש תיקון א' ב' ג' וליזום הצעת חוק ממשלתית. מה המשמעות של זה שאל מול הנורמה הכללית הרווחת הזאת אני אומר פה את האמירה שהוא צריך לפנות לכנסת ולהציע תיקוני חקיקה אחרי כל הפרוצדורה הזאת? כאילו משתמע מזה שלכאורה כובלים את ידיו - - -
דברי דובר/ת #989 | 168 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני אגש לוועדה, אני אלך צעד אחורה בשרשרת הפעולות.
דברי דובר/ת #991 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
נאמר פה, הנה יש אי עמידה, צריך להרים דגל לוועדת חוץ וביטחון ואז הוא מקים את הוועדה המדוברת פה, ששוב, לא נקבע הרכבה וכדומה ויש את החפיפה מול הוועדה המייעצת, למה אני צריך פה את ההסדרה? הרי אף אחד לא חולק על זה שאם שר הביטחון, ללא קשר לעמידה או אי עמידה ביעדים, סובר שיש משהו שדורש הידרשות הוא יכול להקים ועדה מגורמי מקצוע, שיהיו ענייניים, רלוונטיים, בין בתוך המשרד, בין בין-ממשלתי, הוא יכול ליזום החלטת ממשלה על צוות בין-משרדי, הוא יכול ליזום ועדה ציבורית, יש לו סל שלם של כלים. מה המשמעות של האמירה שאני מכונן פה בתוך הפרוצדורה הזאת בתוך הסעיף הזה בחקיקה ראשית סעיף לוועדה?
דברי דובר/ת #995 | 108 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני אומר לך, חבר הכנסת, לגישתי, בעיניי, לכן התחלתי מלהגיד שלטעמי סעיף 26יז המוצע פה הוא לא נחוץ, הוא לא הגיוני והוא רק מעלה שאלות, אבל לשאלתך, בעיניי היה ונראה, שוב, מבלי למעט מכל ההערות וההסתייגויות ממודל היעדים ומכל הזה, אבל נניח לשם הדוגמה את ההנחה האופטימית שאתה מניח, שמודל היעדים יעבוד ויצלח ויתמלא ויתגשם והכול יהיה טוב, מן הסתם תבוא מערכת הביטחון, שזה גם הצבא גופו וגם שר הביטחון ומשרד הביטחון, ויגיד תראו, הניסיון המצטבר שלנו מחמש השנים הללו, אנחנו רואים שיש עמידה מסחררת, הצלחה מסחררת ביעדים ואנחנו מצליחים לגייס ויש לנו מענה לצורכי צה"ל וכדומה, יבוא ויגיש הצעת חוק.
דברי דובר/ת #997 | 102 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
בפעם הקודמת שניתנה לי זכות דיבור אמרתי שהבעיה היא בעיה של שוויון - - -
דברי דובר/ת #1006 | 15 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת אזולאי, היה ובעוד חמש שנים נהיה במקום שאתה מצפה - - -
דברי דובר/ת #1012 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היה ונהיה בעוד חמש שנים בתרחיש שאתה משרטט, שהוא התרחיש האופטימי, שעומדים ביעדים והחוק הגשים את עצמו - - -
דברי דובר/ת #1014 | 20 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אזי בעיניי לפחות, אני אומר את עמדתי, מהסתכלות של שוויון, יכול להיות, אנחנו נצטרך לשאול את השאלה, האם אנחנו יכולים לעשות את הצעד הבא לעבר השוויון. כלומר יכול להיות שנבוא ונגיד שצריך להציב יעד ש - - -
דברי דובר/ת #1017 | 38 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
את זה אולי נעשה ביותר מדורג - - -
דברי דובר/ת #1020 | 9 מילים
◂ 50 הפסקות — לחצו להצגה
מירי אומרת משהו על הסתכלות תוך החוק - - -
דברי דובר/ת #1071 | 10 מילים
◂ 112 הפסקות — לחצו להצגה
אבל יש לך מסלולים מגדריים מחוץ ל-ג'1.
דברי דובר/ת #1184 | 7 מילים
◂ 49 הפסקות — לחצו להצגה
ב-26יז ו-26יז1, אמרתי כבר, בעיניי שני הסעיפים האלה הם מאוד מוזרים במובן הזה שהם אומרים את הדבר הכאילו מובן מאליו ולכן מייצרים שאלה. לטעמי הם מיותרים במובן הזה.
דברי דובר/ת #1234 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בעיניי הם מיותרים והם רק יעוררו שאלות. הבעיה האמיתית בעיניי היא הבעיה של ההידרשות ואי העמידה ביעדים. מה הנקודה פה? וזה נאמר פה, אני כבר לא זוכר על ידי מי לאורך היום, אם הרעיון בסעיפים האלה זה לכונן מנגנון שמלווה את יישום החוק אז לא צריך להגיע לפתולוגיה, לאי העמידה ביעד, וכעבור שלוש שנים וכדומה, כדי להקים את המנגנון שיתחיל לחשוב איך להתמודד. היה יכול להיות מנגנון והיה יכול להיות סעיף שיגיד: שר ביטחון נכבד, תקים מנגנון שילווה אותך, שייעץ לך, שיציע לך וכדומה, אבל לזה בדיוק, דרך אגב, יש את הוועדה המייעצת. לכן, שוב פעם, יש פה כפילות מצד אחד, ומצד שני ניסיון לחכות לפתולוגיה שתבוא של אי העמידה ביעד, שזה בפני עצמו דבר עקום. זה עוד יותר בעייתי בהינתן שממילא כל שאלת היעדים, אני מזכיר שוב פעם את אותו 26כו שהוא האפשרות להקטין מהיעדים שם.
דברי דובר/ת #1236 | 137 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון.
דברי דובר/ת #1238 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי, שוב, אם הגענו למקום שהוא הפתולוגיה של החוק הזה, שוב, אני חושב שהחוק הוא פגום בכל מיני כיוונים אחרים לכתחילה, אבל בהינתן שמניחים את המבנה שהוא מניח, שהחוק מייצר, ואנחנו אומרים אוקיי, הגענו למקום שאנחנו מזהים סימנים של כשל במנגנון שלנו, שהוא לא עומד ביעד, אז שוב מה שעושים פה זה רק להגיד: שר, תקים ועדה, תתייעץ, תחשוב, אולי תיזום תיקוני חקיקה, זה הכול מובן מאליו.
דברי דובר/ת #1240 | 67 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואמרנו שהמנגנון היה לא - - -
דברי דובר/ת #1242 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חושב שזה לא מאוד דרוש, אבל בסדר. אני רוצה להתייחס לסעיף התקנות 26כז שמונה שני נושאים שמסמיכים, הסעיף שאומר שר הביטחון מוסמך להתקין תקנות, בין היתר לעניין הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי פרק זה ותנאים מוקדמים, ואני רוצה להזכיר שהסעיף הזה מתקשר או מרפרר או מתייחס גם אל הסעיף בהוראות המעבר שעליו דיברנו בישיבה הקודמת, אותו סעיף שמכניס לתוקף או מקים לחדש או מפיח רוח חיים חדשה בסעיפי התקנות מפרק ג'1 שפקע ואמרתי שאני חושב שזאת בעיה בכל מיני מובנים. א', אגב הערתו של חבר הכנסת פרוש, בעצם העובדה ששר הביטחון מפעיל מחדש את שיקול דעתו, אלא בא המחוקק ואומר אני כופה עליך הר כגיגית את הסעיפים האלה ועכשיו זו נקודת הפתיחה שלך ואם אתה רוצה להסיר ישיבה או להוסיף ישיבה, לשנות תנאים, להוריד תנאים, תתחיל את התהליך שאתה צריך לחרוג מהדבר הזה. זאת אומרת אתה לא מתחיל מלוח חלק, אלא אתה מתחיל מהישן הקודם של אז ועכשיו תתחיל להסתבך מלשנות. אני אומר את כל זה אגב הסעיף 26כז שהוא, שוב, כאילו מסמיך לתקנות אבל הוא בעצם משאיר את שר הביטחון על הבסיס –
דברי דובר/ת #1244 | 175 מילים